על עצמי / על הפעם הראשונה בהרצליה

מתוך "קול הרצליה"  14.9.2018 

מוטקה מספר על הביקור הראשון שלו בהרצליה. היינו חברים בקיבוץ שזה עתה נוסד, נחל עוז. לקחנו יום חופש מהעבודה ונסענו להרצליה להכיר להורי את החבר שלי.
מוטקה היה בן עשרים ואחת, ואני בת  עשרים וחצי. .

פעם ראשונה בהרצליה
ד"ר מרדכי נאור
בשנת 1955 הייתה מדינת ישראל, שהשנה מלאו לה שבעים – בת שבע, ואני בן 21, חבר קיבוץ נחל עוז מול עזה. חברתי הטובה לאה לבית מישקובסקי שכנעה אותי לנסוע ולבקר את הוריה ואחיה, שלדבריה הם גרים בבית נחמד, מוקף ירק במרכז המושבה הרצליה.
הגענו באוטובוס אגד לתחנה המרכזית בהרצליה, שהייתה אז ברחוב סוקולוב פינת שדרות ח"ן. הלכנו כ-100 מטרים ברחוב סוקולוב מזרחה, וליד סניף קופת מלווה של העובדים הבטיחה לי לאה חוויה: להיכנס לדרך צרה, בין עצים, המובילה עד לוואדי (כיום – רחוב עצמאות), שבפי כל כונתה סמטת "המיליונרים", רמז לתפרנים שהתגוררו משני צדדיה. אחרי 300 מטר הגענו לבית קטן בעל גג רעפים אדום, שניצב באמצע חצר גדולה, שהיו בה פרה ותרנגולות, כמו בשאר בתי הסביבה.
התקבלתי בשמחה ולאחר כשעתיים יצאנו לסיור ברחובות המושבה. רובם היו לא סלולים, וטבענו ממש בחול העמוק. לפעמים, סיפרה לי לאה, עוברת מכלית של המועצה המקומית ומרטיבה את החול.
כל הבתים היו קטנים, בני קומה אחת ושתיים וביניהם ומסביבם היו פרדסים. מושבה חקלאית, שעשתה אז את צעדיה הראשונים בדרך להיות עיר, מה שקרה לה לאחר חמש שנים.
זמן קצר לאחר הביקור הראשון שלי בהרצליה, הפתיעו אותנו ההורים שלי, כשהזמינו את עצמם לבקר אצל ה"מחותנים", אף שאנו טרם הודענו שהקשר שלנו הוא רציני. איך הם מצאו את משפחת מישקובסקי? פשוט מאוד. כשירדו מהאוטובוס שאלו את האיש הראשון שבו נתקלו איך מגיעים לבית מישקובסקי. הוא אמר להם שיצעדו ברחוב סוקולוב מזרחה ואחרי 100 מטר יפנו ימינה וייכנסו ל"סמטת המיליונרים". שם כבר יסבירו להם היכן מתגוררת משפחת מישקובסקי.
אבי הטוב אמר לאמי: את רואה, ידעתי שמרדכי שלנו יתפוס בחורה מבית עשיר...





   « לפרק הקודם לפרק הבא »