בביצוע דיויד ברוזה ולהקת הנוער הירושלמית ביבי  אוריינטל

בביצוע הילדה נועם לנין 

בביצוע הלה מסיקה שהשיר עזר לה בעבודתה הרגישה

בביצוע אמהות החטופים

כָּל הָאוֹר מִזְּמַן הָלַךְ לוֹ,
אַל תֵּלְכִי פִּתְאוֹם גַּם אַתְּ.
בּוֹאִי אִמָּא, בּוֹאִי אִמָּא,
בּוֹאִי שְׁבִי אִתִּי מְעַט.

בָּעֵצִים מַכֶּה הָרוּחַ
וְיָדַיִּך כֹּה חַמּוֹת.
אַל תֵּלְכִי, סַפְּרִי לִי אִמָּא
אֵיךְ בָּאִים הַחֲלוֹמוֹת.

אִם פּתְאוֹם מַלְאָךְ יוֹפִיעַ,
אֶל חַדְרִי יָבוֹא בַּלָּאט,
בּוֹאִי אִמָּא, בּוֹאִי אִמָּא
וְתִרְאִי אוֹתוֹ גַּם אַתְּ.

לֹא, אֵינִי פּוֹחֵד בַּחֹשֶׁךְ
וְאֵינִי רוֹעֵד בִּכְלָל.
בּוֹאִי אִמָּא, בּוֹאִי אִמָּא,
שְׁבִי אִתִּי עַד שֶׁאֶגְדַּל. 

השיר נכתב בשנת 1968. הזמרת אסנת פז טלפנה אלי יום אחד  וביקשה שאכתוב שיר לפי מנגינה רוסית עממית שהיא תשמיע לי בטלפון.
הבטחתי לה לנסות. הוקסמתי. המנגינה נשמעה לי כשיר ערש יפהפה, ואני כתבתי לפיה את השיר "בואי אמא", בלי שהכרתי את המקור הרוסי.. .
רק לאחר שנים, כשהגיעה העלייה הגדולה מרוסיה, גיליתי שמחבר המנגינה הוא אדוארד קולמנובסקי, וכי גם במקור השיר מדבר על אמא.  אך התוכן שונה: במקור הרוסי:, מדובר על מזחלות שלג ועל אמא שלא מרשה להתנשק.
בשיר שלי הדובר  הוא ילד שמפחד מן החושך ונוקט בכל התחבולות כדי שאמא לא תצא ותכבה את האור.
שנים רבות השיר נחשב ל"גרסה עברית" או כ"תרגום" לשיר הרוסי.
לשמחת לבי יוני רכטר  כתב לחן מקורי נפלא לשיר "בואי אמא"  ושר אותו אריק איינשטיין בתקליטו "הייתי פעם ילד". 
מאז השיר נחשב ונרשם באקו"ם כשיר עברי מקורי.
את סיום השיר  "שבי אתי עד שאגדל" נתן לי ילד כבן שלוש או ארבע. בן של שכנים שלנו. הציטוט המדוייק הוא: "אבל לאה, את לא יכולה לעבור היום דירה, את צריכה לחכות שאני אגדל."
כאשר כתבתי את השיר באמת התכוונתי לכתוב שיר שובב, על ילד רב תחבולות שלא רוצה לישון, ומשתמש בכל תחבולה שעולה בדעתו שאמא לא תכבה את האור ותצא מהחדר.  אבל כמובן הייתי מודעת למעמקים הטמונים בו. הלוא כיבוי אורות יכול להיות גם כיבוי מאורות, והאמא שהולכת והחושך שמשתלט יכולים להיות סמליים.  ניסיתי בכל כוחי להתייחס דווקא לשובבות ולאופטימיות  שבשיר, וכך הסברתי אותו לילדים שלי ולילדים אחרים. אבל שיר שיוצא לעולם כמו ילד שיוצא לעולם, יש לו דרכים משלו. הוא לא תמיד שומע בקול אמא.
ילדה אחת כתבה לי פעם: לאה, את יודעת שהשיר בואי אמא יותר מדי עצוב לי ואני כמעט בכיתי.
גם אני בכיתי. 
עכשיו, כמעט ששים שנה אחרי שכתבתי את השיר הזה, במלחמת אוקטובר 2023 שאינה נגמרת, ציטט אותו נשיא המדינה יצחק הרצוג כסמל העצב במלחמה הנוראה הזאת,  ושרות את השיר הזה, בכנסת ובהפגנות, אימהות וקרובי משפחה של חטופות וחטופים הנמקים במנהרות של החמאס בעזה.
פעם חשבתי שאני לא יכולה לכתוב שירים עצובים. כמה טעיתי.

רננה רז על השיר בואי אמא