בַּלֵב עוֹדִי יַלְדָה קְטַנָּה
תּוֹהָה, מַאֲמִינָה,
מָתַי הַכֹּל כֹּה הִשְׁתַּנָּה?
אֵינֶנִי מְבִינָה.

הָאִישׁ אֲשֶׁר חִיֵּךְ אֵלַי.
נִרְאָה כָּל כָּך מוּכָּר,
אֲבָל מִי הוּא וּמַהוּ שְׁמוֹ?
אָת זֶה שָׁכַחְתִי כְּבָר.

כָּל הַצְּבָעִים פִּתאוֹם חִוְרִים
הַכֹּל קוֹרֶה לְאַט.
וְכָל מַה שֶׁהָיָה כָּל-כָּךְ
עַכְשָׁו זֶה רַק כִּמְעַט.

הַיּוֹם מַכְאִיב, הַלַּיְּלָה קַר,
הַמַּחְשָׁבָה דּוֹקֶרֶת.
הָיָה עוֹד מַשֶּׁהוּ לוֹמַר
אֲבָל אֵינִי זוֹכֶרֶת.