אַבָּא, אֲני רַק רָצִיתִי
לְשַׂחֵק אִתְךָ עוֹד קְצָת
אַך פְּתְאֹם אַתָּה אָמַרְתָּ:
מֹתֶק, עוֹד מְעַט.

"עוֹד מְעַט" יִהְיֶה "אַחַר כָּך"
וְ"אַחַר כָּך" כְּבָר מָחָר,
וַאֲפִילוּ לֹא הִרְגַשְׁתָּ
אֵיך כָּל הַזְּמָן - הַזְּמָן עָבָר.

אִמָּא שָׁרָה לִי שִׁיר עֶרֶשׂ
וּפִתְאוֹם הַשִּׁיר נִגְמַר.
הִיא אָמְרָה: עַכְשָׁו תִּישָׁן, בְּנִי,
כּי הַזְּמָן מִזְּמָן עָבָר.

לִפְעָמִים מְשַׁעֲמֵם לִי,
וּבִכְלָל לֹא זָז הַזְּמָן.
לִפְעָמִים לַזְמָן אֵין זְמָן ו...
הוֹפ, עָבַר מִזְּמָן.

"עוֹד מְעַט" יִהְיֶה "אַחַר כָּך"
וְ"אַחַר כָּך" כְּבָר מָחָר,
וַאֲפִילוּ לֹא הִרְגַשְׁתָּ
אֵיך כָּל הַזְּמָן - הַזְּמָן עָבָר.