מכתב מילדי גן שיבולת והגננת לילך
נובמבר 2025

לאה היקרה שלום,
שמי לילך ובעבר היינו בקשר העקבות שאלות של ילדי הגן הקודם שלי (גן ינשוף).
אני מתענגת כל פעם מכך שהילדים אוהבים שירים ששרתי אני כשהייתי ילדה ונהנית לשמוע את השאלות שלהם.
אני מצרפת מכתב עם שאלות שלהם (די בצמידות לניסוח הילדותי יותר שלהם).
אם יהיה לך זמן למענה, אשמח מאוד להקריא להם ולרגש אותם.
אני מודעת לכך שחלק מן התשובות (כמו למשל על עץ הברוש נמצאות האינטרנט, אך אשמח להקריא לילדים את התשובה שלך).
מקווה שזה בסדר מבחינתך ושהמענה לא מהווה טרחה עבורך,
לילך

לאה היקרה שלום רב,
אנחנו ילדים מגן שיבולת בנס ציונה.
קודם כל חשוב לנו לשאול - מה שלומך ? אנחנו מקווים שאת מרגישה טוב.
רצינו לספר לך שאנחנו שרים בגן כל יום את השיר "מקהלה עליזה" ומאוד אוהבים אותו.
אנחנו מאוד אוהבים גם את השיר "מתנה לראש השנה: ששרנו בתחילת השנה.
אחרי ששרנו את השיר כמה ימים התחלנו לשאול שאלות ואז חשבנו על כל מיני דרכים למצוא את התשובות.
הדרך שכולנו התלהבנו ממנה, היתה לכתוב לך מכתב. אנחנו ממש מקווים שהוא יגיע אלייך ותוכלי לענות לנו על מה שמסקרן אותנו ואם אין לך זמן, אולי תוכלי לענות על חלק מהשאלות שמסקרנות אותנו.
בתודה גדולה,
ילדי גן שיבולת בנס ציונה.
השאלה שהכי מסקרנת אותנו - האם עץ הברוש שכתבת עליו הוא עץ דימיוני או עץ אמיתי.
אם הוא אמיתי, איפה הוא היה ? באמת הגיעו אליו כל הציפורים שבשיר ? (אנחנו לומדים בגן על הציפורים שבשיר. אפילו למדנו שיש כמה מינים של עפרוני).
את אוהבת ציפורים ? אם כן, את אוהבת את כל הסוגים של הציפורים ? (אנחנו גם אוהבים ציפורים, אבל אל תכעסי, אנחנו לא אוהבים מיינות ודררות כי הן ציפורים פולשות ובגללן יש פחות ציפורים שהיו כאן פעם. כשהית ילדה גם היו מיינות ודררות ? למדנו שפעם הן לא היו כאן).
אם את גם אוהבת ציפורים - איזו ציפור את הכי אוהבת ?
אנחנו רואים כל יום הרבה דרורים, צוצלות, יונים ועורבים. גם כשאת כתבת את השיר היו הרבה מהן ? למה הן לא באו לעץ הברוש להיות במקהלה ?
את יודעת, אחרי שלמדנו את השיר, התחלנו לאסוף נוצות כדי ללמוד ככה על ציפורים. זה מוזר, לפני שלמדנו את השיר לא שמנו לב שיש כל כך הרבה נוצות בדרך לגן. את חושבת שזה קשור לזה שאנחנו אוהבים את השיר ?
תודה רבה רבה על השירים שאת כותבת (לילך הגננת הבטיחה לנו שנלמד עוד הרבה שירים שכתבת ואנחנו שמחים).
ואם יהיה לך זמן לענות לנו, אז נשמח ממש.
ילדי גן שיבולת מנס ציונה

שלום וברכה לגננת לילך ולכל ילדי גן שיבולת

תודה רבה על מכתבכם הנחמד. אנסה לענות על שאלותיכם לפי הסדר.
שלומי טוב. אני בריאה וממשיכה לכתוב, לתרגם, וגם לענות על מכתבים. תודה רבה ששאלתם.
אני מאד שמחה שאתם אוהבים שירים שלי. זאת המתנה הגדולה ביותר שיכולתם לתת לי. האהבה שלכם לשירים נותנת לי שמחה ונחת גם בימים קשים. ומעודדת אותי לכתוב עוד. תודה.
עץ הברוש הוא עץ אמיתי. לאחרונה עיריית הרצליה הכריזה עליו כעץ שמור, תלתה עליו שלט הנצחה, ואני מקווה שהוא יישמר לעוד הרבה שנים.
הוא נמצא ברחוב עצמאות 51 בהרצליה. במקום שהיה קצה החצר של הבית שבו גרתי הרבה שנים.
כל הציפורים המוזכרות בשיר היו באות אל הברוש הזה, וגם אל שאר העצים שהיו בחצר שלנו. תוכי לא היה שם, אבל שם ראיתי דררה, אחת הראשונות שהיו בתקופה ההיא, היא שייכת למשפחת התוכיים וכללתי אותה בשיר.
כן, אני אוהבת ציפורים, ונהנית לצפות בהם, אני נחשבת לצפרית חובבת. ויש לי עוד הרבה שירים על ציפורים. אתם יכולים למצוא אותם באתר שלי באינטרנט במדור "שירים על ציפורים"
כשהייתי ילדה הייתי יכולה לצפות בהרבה יותר סוגים של ציפורים. לא היו אז מיינות, הגיעו רק דררות ראשונות, והן נחשבו בעיני לפלא, לא תיארתי לי שהן יתרבו כל כך.
אני אוהבת בעיקר את העפרונים. היה רק זוג עפרונים אחד בחצר שלנו, וכל פעם שהייתי רואה אותם או שומעת את זמרתם שמחתי במיוחד. כבר הרבה שנים שלא ראיתי עפרוני.
אתם שואלים מדוע לא כתבתי על עורבים יונים וצוצלות למרות שהיו אז וישנם עוד יותר היום. עורבים לא באו אל עץ הברוש, והיונים העדיפו גם אז כמו היום את חוטי החשמל. בשיר שלי כתבתי על הסנוניות, שגם הן אהבו  גדרות וחוטי חשמל, ולפעמים נראו עליהם כמו תווים בחוברת מוסיקה, אבל הסנוניות באו גם אל עץ הברוש, ואפילו קיננו בתוך הרפת שהייתה לנו כשהייתי ילדה, הן הקימו קן גדול, בפינת הרפת ממש מתחת לתקרה, בילדות אהבתי לצפות בגידול הגוזלים. כמובן שהן זכו להיכנס לשיר.
גם אני אספתי נוצות בילדותי. זה תחביב נחמד, ואפשר ללמוד על הציפורים שהשירו אותן. זה מעודד אתכם לעצור קצת בדרך, להתבונן סביבכם ולהקשיב. לדעתי זה השיעור החשוב ביותר בחיים.
תודה על שאלותיכם המעניינות
ותודה לגננת לילך שדאגה לשלוח אותן אלי.
אוהבת אתכם

לאה נאור