מילים: | לאה נאור |
הַוִּכּוּחַ שֶׁלִּי עִם הַגְּדוֹלִים
זֶה בְּעִיקָר עַל מִלִּים.
הֵם אוֹהֲבִים מִלִּים שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵא
כְּמוֹ "סְלִיחָה", וּכְמוֹ "תַּבְטִיחַ" אוֹ "תִּלְבַּשׁ כְּבָר פִּיגָ'מָה!"
וְשׂוֹנְאִים מִלִּים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב
כְּמוֹ "דַּוְקָא!" וּכְמוֹ "לא רוֹצֶה" אוֹ "יוֹדֵעַ לְבַד"
וְעוֹד מִלִּים שֶׁמַרְגִּיזוֹת אוֹתָם.
לא יוֹדֵעַ לָמָה.
אֲנִי לא יָכוֹל בְּלִי הַמִּלִּים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב,
וְהֵם מַמְשִׁיכִים בַּמִּלִּים שֶׁהֵם אוֹהֲבִים.
אָז בֵּינְתַיִם אֵין לָנוּ שׁוּם סִכּוּי
לִיְחָסִים טוֹבִים.