| מילים: | לאה נאור |
| לחן: | נורית הירש |
| ביצוע: | אסנת פז בליווי תזמורת ההקלטות של קול ישראל 1967 |
בביצוע אסנת פזהשיר נכתב באהבה לחברתי הטובה שולה פרגר לבית גורפינקל. היינו החברות הכי טובות בבית הספר החקלאי עיינות, ויחד איתה עם בעלה, חנן, היינו בין מקימי קיבוץ נחל עוז, ושמרנו על החברות הקרובה ביננו כל השנים.
בעצם השיר הזה נכתב כבדיחה, האמת היא שאני הייתי השכחנית בינינו. ושולה הייתה בחיוך מזכירה לי, ולא פעם לוקחת עליה את האשמה.
שולה, ובעלה הטוב, חברנו חנן, אינם איתנו עוד. אבל אנחנו לא שוכחים אותם, ולא שוכחים שהיו לנו ימים נפלאים ושנים נפלאות ביחד, בנח"ל עוז.
כי איך אפשר לשכוח?
ותודה לערן ליטוין, שמצא את ההקלטה הנחמדה הזאת בתקליטיה של קול ישראל.