יוֹם הֻלֶּדֶת לַמְּדִינָה נוסח קרוסלה
מילים לאה נאור
לחן משה וילנסקי



אִם יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת למִשֶּׁהוּ,
אֲפִלּוּ אִם זֹאת מְדִינָה,
אָז צָרִיךְ לְהִתְקַשֵּׁט וְצָרִיךְ לְהִתְגַּנְדֵּר
וְצָרִיךְ לְהָכִין לָהּ מַתָּנָה.

אָז קָנִינוּ הַרְבֵּה צִמּוּקִים וּבָטְנִים
וְגָם זֵר פְּרָחִים לֹֹא קָטָן.
הִתְלַבַּשְׁנוּ יָפֶה וְרָחַצְנוּ פָּנִים
וַאֲנַחְנוּ מְחַפְשִׂים אוֹתָה.

אוּלַי הִיא פֹּה
וְאוּלַי הִיא שָׁם?
וְאוּלַי הִיא מְטַיֶּלֶת בַּגִּנָּה?
אוּלַי בְּמִקְרֶה
רְאִיתֶם אוֹתָה?
הִיא נִרְאֵית כָּכָה... כְּמוֹ מְדִינָה.

חִפַּשְנוּ בַּבַּיִת וְגַם בַּחוּץ
הָפַכְנוּ אֶת כָּל הַמְּדִינָה.
כִּי אוּלַי הִיא בַּפַּרְדֵס
וְאוּלַי הִיא בַּמִּשְרָד
וְאוּלַי הִתְחַבְּאָה לָהּ בַּפִּנָּה?

וְאַתֶּם, אִם תִּרְאוּ מְדִינָה בַּרְחוֹב,
אוֹ בַּגַּן, אוֹ בְּתוֹךְ הַכִּתָּה,
אָז הַגִּידוּ לָהּ רַק שֶׁהֵבֵאנוּ פְרָחִים
וַאֲנַחְנוּ מְחָפְּשִׂים אוֹתָה.

אוּלַי הִיא יָצְאָה
וְאוּלַי הִיא חָזְרָה?
וְאוּלַי הִיא בִּכְלָל יְשֵׁנָה?
זֶה חָשׁוּב לִי מְאֹד
אָז סַפְּרוּ לִי בְּסוֹד
מִי רָאָה בַּסְבִיבָה מְדִינָה?

הילדים הכינו זר פרחים קטן. לא זר גדול, כי גדליה לא מרשה לקטוף הרבה פרחים, והם מתכוננים לתת אותו למדינה. אבל הם לא מוצאים אותה.
(אגב אין לבלבל את השיר הזה עם שיר נוסף באותו שם שכתבתי לתכנית "חג לי" והלחינה נורית הירש).
.