תָּאֲרוּ לָכֶם כְּבָר עֶרֶב, הַיָּרֵחַ כְּבָר עָלָה
דוֹדָה אִידָה מִתְלַבֶּשֶׁת: עֲגִילִים, צָמִיד, שִׂמְלָה.
גַּם הַדּוֹד יָפֶה מְאֹד, מְגֻלָּח וּמְסֻדָּר:
נוּ, מַהֵר כְּבָר נְאַחֵר כְּבָר, הֵם בָּאִים – אֵין הַצָּגָה.

הַבָּמָה נִרְאֵית שׁוֹמֶמֶת, הַמַּסָךְ נִרְאֶה עָיֵף,
מַעֲרִיץ שֶׁבָּא מִטְּבֶרְיָה רַק שָׁמַע וְהִתְעַלֵףְ.
נֶעֱצֶבֶת הַגִּיטָרָה, יֵשׁ אָבָק עַל הַפְּסַנְתֵּר.
שִׁיר אֶחָד, מְאֹד רָגִישׁ, הִתְבַּלְבֵּל וְהִתְפַּטֵר.

כַּמָּה חֲבָל
זֶה רַק בִּגְלַל
שֶׁהַזַּמֶּרֶת קְצָת צְרוּדָה.
שֶׁלֹא נֵדַע.

דוֹדָה אִידָה מִתְרַגֶּזֶת: מַה זֶה, כָּכָה לֹא עוֹשִׂים!
אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בַּגֶּשֶׁם לְהַחֲזִיר אֶת הַכַּרְטִיסִים.
הַתִּזְמֹרֶת מִתְפַּזֶּרֶת, לַסַּדְרָן אֵין עֲבוֹדָה,
וְהַכֹּל קָרָה בִּגְלַל שֶׁהַזַּמֶּרֶת קְצָת צְרוּדָה.

מְסַפְּרִים... כֻּלָּם אוֹמְרִים שֶׁ... הִיא בְּעֶצֶם לֹא חוֹלָה.
הִיא רוֹאָה אֶת קָרוּסֶלֶה, סְתָם הִיא מִתְפַּנֶקֶת לָהּ.
זֹאת חֻצְפָּה! נַגִּישׁ תְּלוּנָה! מַה זֶה, כָּכָה לֹא עוֹשִׂים!
וַאֲנַחְנוּ עוֹד הָלַכְנוּ וְקָנִינוּ כַּרְטִיסִים.

הַזַּמֶּרֶת מִתְפּוֹצֶצֶת: כּוֹס שְׁבִיעִית שֶׁל תֵּה עִם דְּבִשׁ.
מְצַלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן: יֵשׁ חָדָשׁ? לֹא, אֵין חָדָשׁ.
מִתְעַצְבֵּן הָאֲמַרְגָּן, יֵשׁ לוֹ, יֵשׁ לוֹ בְּעָיָה:
אֲנָשִׁים הוֹלְכִים לִרְאוֹת אֶת הַזַּמֶּרֶת הַשְּׁנִיָּה.

שׁוּב מְצַלְצְלִים בַּדֶּלֶת. מְבַקְּשִׁים שְׁתֵי חֲתִימוֹת.
עוֹד עֵצוֹת בַּטֶּלֶפוֹן: שְׁתִי תֵּה, חָלָב, בֵּיצָה, לִימוֹן.
הַזַּמֶּרֶת מִשְׁתַּדֶּלֶת: דְבַשׁ, חָלָב, לִימוֹן, גְּלִידָה.
הִיא נוֹרָא רוֹצָה לִצְרוֹחַ... אַך אָסוֹר לָהּ הִיא צְרוּדָה.

כַּמָּה חֲבָל
זֶה רַק בִּגְלַל
שֶׁהַזַּמֶּרֶת קְצָת צְרוּדָה.
שֶׁלֹא נֵדַע.