הַשֶּׁמֶש עָלְתָה וְשָׁקְעָה לָהּ,
דּוֹלְקִים כּוֹכָבִים וְכָּבִים,
וְקַיִץ וְחוֹרֶף וְקַיִץ
וְשׁוּב בָּא אָבִיב, בָּא אָבִיב.

יוֹם חוֹל וְיוֹם חַג וְיוֹם אֵבֶל,
לְפֶתַע גָּדְלוּ הַבָּנִים.
פְּרִיחָה וְלִבְלוּב וְשַׁלֶּכֶת
וְקֶמֶט חָדָש בַּפָּנִים.

פְּסִיעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל תִּינוֹקֶת,
חִיּוּך וְדִמְעָה וַחֲלוֹם.
מֵעַל לְבֵיתֵנוּ יָרֵחַ,
אֶצְלֵנוּ עָבַר לוֹ עוֹד יוֹם.

הַכּוֹכָבִים נוֹשְׁרִים
כְּמוֹ טִיפּוֹת שֶׁל דְּבָשׁ.
וּבַאָבִיב הַכֹּל
פּוֹרֵחַ מֵחָדָשׁ.
שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַזֶּה
וְאַל תֹאמְרוּ נוֹאָשׁ
כִּי בָּאָבִיב הַכֹּל
פּוֹרֵחַ מֵחָדָשׁ.

השיר נכתב להצגה קנטטה לשווארמה שהוצגה בקיבוץ בשנת 1969, ביום הולדתו ה16. אבל לא נכלל באלבום של להקת הכלבויניק שראה אור באותה שנה. אולי לא הוקלט.