אֲנִי סוֹחֵר בַּחֲפָצִים מְֹשֻּמָשִׁים,
אֲנִי קוֹנֶה גַּם רָהִיטִים וּמַלְבּוּשִׁים,
שְֹמָלוֹת מַחְשֹוף וּמְעִילִים הַמּוּנָחִים בְּנַפְטָלִין
וְקוּמְקוּמִים מְפֻיָּחִים וִיְשִׁישִׁים.
גַּם חֲפָצִים הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר.
אִם לֹא הַיּוֹם – אֲנִי אֶקְנֶה אוֹתָם מָחָר.

אֲנִי קוֹנֶה אֶת הֶעָבָר
כָּל שֶׁנִסְדַּק אוֹ שֶׁנִשְׁחַק אוֹ שֶׁנִשְׁבָּר.
הַזְמָן אוֹכֵל לְלֹא הֶבְדֵּל
גַּם בָּאָרִיג וְגַּם בָּעֵץ אוֹ בַּבָּרְזֶל.
אֲנִי סוֹחֵר כָּאן בָּאֶתְמוֹל.
אֲנִי קוֹנֶה וְגַם מוֹכֵר אוֹתוֹ בְּזוֹל.

אֲנִי קוֹנֶה גַּם חֲפָצִים מְיֻשָּׁנִים
ֹשֶעִצְבְּנוּ אֶתְכֶם יוֹתֵּר מִדַּי שָׁנִים.
כְּמוֹ הַמַּרְאָה הָאֲרוּרָה אֲשֶׁר אַף פַּעַם לֹא שִׁקְרָה,
אֶת הָאֱמֶת, גְבִרְתִּי, אָמְרָה לָךְ בַּפָּנִים.

זוֹ הִזְדַמְנוּת לְהִפָּטֵר כְּבָר, יְדִידִי,
מִמַפְתְחוֹת אוֹתָּה דִירָה בִּרְחוֹב צְדָדִי.

מִכְרִי לִי אֶת הַחֲלוֹנוֹת הַיְשָׁנִים
שֶׁעַל יַדָּם, גְּבִרְתִּי, חִכִּית, חִכִּית שָׁנִים.
הוּא לֹא יָבוֹא. אַל תְּחַכִּי,
הַחֲלוֹנוֹת כְּבָר קְצָת סְדוּקִים,
הָאִם לִבֵּךְ, גְבִרְתִּי, גַּם הוּא סָדוּק בִּפְנִים?

אֲנִי מוּכָן לִקְנוֹת בְּזוֹל כָּל שֶׁבֶר כְּלִי,
חוּץ מִלֵּב שָׁבוּר. זֶה יֵשׁ לִי מִשֶּׁלִּי.

            בשנת 1963 העלה יחד עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את ההצגה המשעשעת  "הוא והיא" על הבעיות והקשיים בחיי הנישואים . 
          את ההצגה כתב וביים אפריים קישון, ושובצו בה שירים המתמקדים בבעיות היומיומיות של זוג נשוי בביצועו הנפלא של אריק לביא.
          ההצגה זכתה להצלחה ענקית והוצגה מאות פעמים בארץ וגם בחו"ל
         

• מורשת תרבותית: "הוא והיא" לא הייתה רק הצגה, אלא תופעה שהפכה את אריק לביא (שכונה "פרנק סינטרה הישראלי") ואת שושיק שני לאחד הזוגות המפורסמים והאהובים ביותר בתרבות הישראלית. 

         ההצגה נחשבת לאבן דרך בבידור הישראלי ולד