אוּלַי אֲנִי אֶהְיֶה מַלְכָּה? אֲנִי אֶהְיֶה מַלְכָּה.
אֲפִלּוּ רַק לְיוֹם אֶחָד, אֲפִלּוּ רַק דַקָּה,
אֲנִי אֶלְבַּש שִׂמְלַת מַלְכוּת יָפָה וַעֲדִינָה,
יִהְיֶה לִי כֶּתֶר מִזָּהָב, שַׁרְבִיט וּמְדִינָה,
וְכָל אֶזְרָח וְאֶזְרָחִית, כָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה
יַגִּידוּ לִי הוֹד מַלְכוּתָהּ, יָקוּדוּ לִי קִידָה,
הֵם יַעֲרִיצוּ רַק אוֹתִי כָּל הַיּוֹם כֻּלוֹ,
אוּלַי אֲנִי אֶהְיֶה מַלְכָּה? אוּלַי בְּעֶצֶם לֹא?
מַה אֲנִי אֶהְיֶה? אֲנִי כָּל כָּךְ נִרְגֶּשֶׁת.
אָז מַה אֲנִי עוֹשָׂה? אָז מַה אֲנִי לוֹבֶשֶׁת?
אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ כָּל הַיּוֹם
כָּזֹאת שֶׁאַף אֶחָד עוֹד לֹא הָיָה בְּשׁוּם מָקוֹם.

אוּלַי אֲנִי אֶהְיֶה קוֹסֵם. קוֹסֵם זֶה נֶהְדָּר
אֲנִי אֶשְׁלוֹף מִן הַשַּרְווּל מִטְפַּחַת אוֹ אוֹצָר,
יֵשׁ לִי קְלָפִים מְאֻלָּפִים וּשְתֵּי שׁוּרוֹת כִּיסִים,
יֵשׁ לִי מִלַּת קְסָמִים סוֹדִית, וְכוֹבַע עִם פַּסִים.
וְאִם קוֹרֶה שֶׁלִפְעָמִים הַקֶּסֶם לֹא כָּל כָּךְ…
זֶה רַק פּוּרִים. מַה זֶה חָשׁוּב מֻצְלָח אוֹ לֹא מֻצְלָח?
אוּלַי כְּדַאי, בִּמְקוֹם קוֹסֵם, לִהְיוֹת יוֹנַת שָׁלוֹם?
אוּלַי דַוָּר? אוּלַי דַּיָּג? אוּף! מַה אֶהְיֶה הַיּוֹם?

מַה אֲנִי אֶהְיֶה? אֲנִי כָּל כָּךְ נִרְגָּשׁ.
אָז מַה אֲנִי עוֹשֶׂה? אָז מַה אֲנִי אֶלְבַּש?
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ כָּל הַיּוֹם
כָּזֶה שֶׁאַף אֶחָד עוֹד לֹא הָיָה בְּשׁוּם מָקוֹם.

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת לֵיצָן, אֲנִי אֶהְיֶה לֵיצָן.
אֲנִי אֶרְקוֹד לִי כָּל הַיּוֹם רוֹכֵב לִי עַל עָנָן.
יִהְיֶה לִי פֶּה צוֹחֵק תָּמִיד, צָבוּעַ בְּאָדֹם.
מִי שֶׁיִרְאֶה אוֹתִי יַגִּיד: תִּרְאוּ, לֵיצָן אָיוֹם.
גַּם כָּל בַּלּוֹן יִהְיֶה לֵיצָן, גַּם כָּל הָעֲנָנִים,
כֻּלָּנוּ יַחַד נִתְחַפֵּש לְחֶבֶר לֵיצָנִים.
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת לֵיצָן, אוּלַי לֵיצָן עָצוּב?
אוֹ שֶׁאוּלַי אֶהְיֶה רַקְדָּן… עָנָן… אוּ… לֹא חָשׁוּב.

מַה אֲנִי אֶהְיֶה? אֲנִי כָּל כָּךְ נִרְגָּשׁ.
אָז מַה אֲנִי עוֹשֶׂה? אָז מַה אֲנִי אֶלְבַּש?
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ כָּל הַיּוֹם
כָּזֶה שֶׁאַף אֶחָד עוֹד לֹא הָיָה בְּשׁוּם מָקוֹם.

אֲנִי בִּכְלָל לֹא מִתְחַפֵּשׂ. מַה יֵשׁ לְהִתְחַפֵּשׂ?
אֲנִי נִשְׁאַר אֲנִי עַצְמִי, כִּי זֶהוּ מַה שֶׁיֵשׁ.
כֻּלָּם יִהְיוּ מְחֻפָּשִׂים לְכָל מִינֵי דְּבָרִים,
אֲנִי נִשְׁאַר אֲנִי עַצְמִי, נוּ, מַה אַתֶּם אוֹמְרִים?
אוּלַי בְּכָל זֹאת אֶתְחַפֵּשׂ לְמֶלֶךְ אוֹ מֻקְיוֹן?
אוּלַי חַיָּל? אוּלַי דַּיָּל? אַח, יֵשׁ לִי רַעְיוֹן:
אֲנִי אֶהְיֶה… אֲנִי אֵהְיֶה… לֹא אֲסַפִּר לָכֶם.
חַכּוּ רַק רֶגַע, עוֹד מְעַט תִּרְאוּ בְּעַצְמְכֶם.
מַה אֲנִי אֶהְיֶה? אֲנִי כָּל כָּךְ נִרְגָּשׁ.
אָז מַה אֲנִי עוֹשֶׂה? אָז מַה אֲנִי אֶלְבַּש?
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ כָּל הַיּוֹם,
כָּזֶה שֶׁאַף אֶחָד עוֹד לֹא הָיָה בְּשׁוּם מָקוֹם.