שָׁלוֹם יְלָדִים נֶחְמָדִים וְנִכְבָּדִים
וְשָׁלוֹם הוֹרִים, וְשָׁלוֹם דּוֹדִים,
יָפֶה מִצִּדְכֶם שֶׁבָּאתֶם לְבַקֵּר,
תִּרְאוּ אַרְמוֹן וְתִרְאוּ חָצֵר
וְתַכִּירוּ,
אֶת מִי?
אֶת מֶלֶךְ מִי.

המלכה: זהו המלך בכבודו ובעצמו, הוד מלכותו מימולוס הגדול מלך מי.
המלך: מי?
המלכה: אתה.
המלך: אה, וזאת המלכה העדינה, הוד מלכותה מימה מלכת מי.
המלכה: מלכת מה?
המלך: מי.
המלכה: אה.
המלך: מה אה? מי אה? אנחנו באמצע שיר הפתיחה.
המלך והמלכה: סליחה, נתחיל מהתחלה:

שָׁלוֹם יְלָדִים נֶחְמָדִים וְנִכְבָּדִים
וְשָׁלוֹם הוֹרִים, וְשָׁלוֹם דּוֹדִים,
יָפֶה מִצִּדְכֶם שֶׁבָּאתֶם לְבַקֵּר,
תִּרְאוּ אַרְמוֹן וְתִרְאוּ חָצֵר
וְתַכִּירוּ,
אֶת מִי?
אֶת מֶלֶךְ מִי.
אֶת מַלְכַּת מִי,
וְאֶת כָּל הַמַּזְכִּירִים,
הַיּוֹעֲצִים וְהָעוֹזְרִים,
הַמֶּמְשָׁלָה וְהַשָׂרִים,
הַחַיָּלִים וְהַשׁוֹמְרִים,
וְלִפְעָמִים גַּם הַמְּנַגְנִים.
וְכֻלָּם כְּאִישׁ אֶחָד
יִתְיַצְבוּ מִיָּד...
קֶ רֶ שׁ!!!

(המשרת קרש בא בריצה, מטאטא ביד אחת, ניירות מתחת לזרועו חליל בפיו ואחריו נגרר תוף. הוא בעצם כל צוות הארמון, מטעמי חיסכון.)