מילים: | לאה נאור |
תָּמִיד הָיִינוּ מִתְאַסְפִים לַפְּעֻלָּה
בְּלֵב נִרְגָשׁ מְאֹד וּבְחֻלְצָה כְּחֻלָּה
עִם שְׂרוֹךְ אָדֹם, עִם שְׂרוֹךְ לָבָן, עִם כַּפְתּוֹרִים.
בַּפְּעֻלּות הָהֵן פָּרְחוּ
הַנְעוּרִים.
בַּטִּיּוּלִים, בַּמַּסָּעוֹת, בַּמָּחֲנוֹת
נָבְטוּ לָהֶן הָאַהֲבוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת
אַך מִי זָכָה בָּאַהֲבָה הֲכִי גְּדוֹלָה?
זֶה הַמַּדְרִיךְ אֲשִׁר לָבַשׁ
חֻלְצָה כְּחֻלָּה.
(חולצה כחולה, חולצה כחולה
והיא עולה, והיא עולה, והיא עולה...)
אַך הַיָּמִים הָהֵם עָבְרוּ, תְּקוּפָה חָלְפָה לָהּ
תְּנוּעַת הַנֹּעַר שֶׁאַהֲבְנוּ, מַה הָיָה לָהּ?
הַמַּדְרִיכִים, הַנְּעָרוֹת הַנְּעָרִים
הֵם אֲחֵרִים. גַּם הַשִּׁירִים
הֵם אֲחֵרִים.
הָאִם עוֹד מְלַבְלֵב "אֲגָס וְגַם תַּפּוּחַ?"
עוֹד יֵשׁ חֻלְצָה כְּחֻלָּה עִם צַוָארוֹן פָּתוּחַ?
הָעוֹד יֵשׁ מִי שֶׁמְחַכֶּה, מָתַי סוֹף סוֹף,
מָתַי תַּגִּיעַ הַדּוּגִית
הָהִיא לַחוֹף?