הָאִם יֵשׁ בְּלִבְּךָ מַעְיָן קָּטָן?
מַסְמִיקִים שָׁם פְּרָחִים בַּיְשָׁנִים,
צִפּוֹרִים עֲיֵפוֹת קְצָת שׁוֹתוֹת וְעָפוֹת
וּצְלָלִים רוֹעֲדִים, עֲדִינִים.
אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ. שָׁקֵט וְרוֹגֵעַ
מְפַכֶּה בְּלִבְּךָ מַעְיָן.
אַךְ הַיוֹבֶשׁ הַזֶּה שֶׁל יוֹמְךָ, שֶׁל חַיֶּיךָ,
מִמֶּנוּ שׁוֹתֶה כָּל הַזְּמָן.

שְׁמוֹר עָלָיו כָּל הַחוֹרֶף כְּשֶׁגֶשֶׁם יוֹרֵד,
נְהָרוֹת וְגָדוֹת מוּצָפִים,
שְׁלָגִים נְמֵסִים דּוֹהֲרִים בַּמּוֹרָד
וּגְשָׁרִים אֲדִירִים נִשְׁטָפִים.
בֲּקַּיִּץ, הַנוֹף מְעוּלָף שָׁם מוּטָל,
וְהַשֶּׁמֶש לוֹהֶטֶת כָּאֵשׁ,
שְׁמוֹר עַל מַעְיָן הַחַיִים הַקָּטָן,
הִזָּהֵר שֶׁלֹא יִתְיַבֵּשׁ.