מילים: | לאה נאור |
אוּלַי מָחָר זֶה עוֹד לֹא מְאוּחָר
אוּלַי עוֹד מְחַכָּה לָנוּ שָׁעָה טוֹבָה.
תָּמִיד הָיוּ לָנוּ רַק שְׁאֵלוֹת
אוּלַי מָחָר נֵדַע אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה.
הַיְלָדִים בָּגְרוּ וְהַשֵׂעָר הִלְבִּין,
וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר וְאֵין כְּבָר כֹּחַ,
הרבה דְּבָרִים שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לִזְכּוֹר
מעט דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכּוֹחַ.
הַזְּמָן עוֹבֵר, הַזְּמָן לֹא מְוַתֵּר
וְהָרְגָעִים הֲכִי יָפִים עָפִים בָּרוּחַ.
מָחָר לֹא יִהְיֶה כְּבָר טוֹב יוֹתֵר,
אֲבָל אוּלַי גַּם לֹא יוֹתֵר גָּרוּעַ.
בלב עוד יש מקום לאהבה
יֵשׁ בּוֹ כְּמִיהָה שֶׁעָד עַתָּה לֹא תַמָּה
לְמעט תקוה, בריאות טובה, שַׁלְוָה
לְעוֹד נֶכְדָה קְטַנָּה אֲשֶׁר שׂוֹאֶלֶת לָמָה.