| מילים: | לאה נאור |
כְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ נִמְשֶׁכֶת
הַנּוֹף מִתְרַחֵב וְנִפְתָח.
דְּבָרִים שֶׁחָמְקוּ מֵעֵינֵינוּ
פִּתְאוֹם הֵם בְּרוּרִים כָּל כָּךְ.
כְְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ עוֹלָה
מִתְרַחֵב הָעוֹלָם. וְהוּא טוֹב.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עוֹד יֵשׁ לְהָבִין
וּכל כך הרבה לֶאֱהוֹב.
כְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ יוֹרֶדֶת
הָעוֹלָם מִצְטַמְצֵם וְנִסְגָר.
דְּבָרִים שָׁלָמַדְנוּ כְּבָר לֹא חֲשׁוּבִים
וְרַק מַה שֶׁאָהַבְנוּ נִשְׁאָר.