| מילים: | לאה נאור |
אוּלַי רְאִיתֶם גְּבֶרֶת רָזָה
עִם עַיִן אַחַת. יוֹתֵר אֵין לָהּ.
תָּמִיד הִיא רוֹקֶדֶת, פְּזִיזָה, עֲלִיזָה,
מֵאָחוֹר זָנָב דַּק מִתְפַּתֵּל לָהּ.
וּבְכֶל קְפִיצָה, וּבְכָל תְזוּזָה
הַזָּנָב מִתְקַצֵּר וְאוֹזֵל לָהּ!
יֵׁש לִנְהוֹג בְּנִימוס עִם הגְּבֶרֶת
זְהִירוּת! הִיא דוֹקֶרֶת!
(מחט)