אַהֲבוֹת פּוֹרְחוֹת בָּעֶרֶב

מילים:   לאה נאור

יֵשׁ פְּרָחִים עֲדִינִים עִם הַרְבֵּה סַבְלָנוּת
מְחַכִּים עַד הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁבִיל לִפְרוֹחַ.
יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁצְרִיכִים אֶת הָאוֹר הַמַּתְאִים:
פַּנָּס וְכּוֹכָב וְיָרֵחַ
וְאָז הוּא פּוֹרֵחַ.

נֵר הַלַּיְלָה פּוֹרֵחַ עַל כָּל הַחוֹלוֹת.
הוּא חִכָּה עַד הַשְׁקִיעָה בִּשְׁבִיל לִפְרוֹחַ.
יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁצְרִיכִים רֵיחוֹת וּצְבָעִים
רֵיחַ מֶלַח וְיָם וְיָרֵחַ
וְאָז הוּא פּוֹרֵחַ.

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ אַהֲבָה שֶׁכָּזֹאת,
הָאַהֲבָה הַסַּבְלָנִית שֶׁל נֵר הַלַּיְלָה,
בְּלִי מִלִּים חֲזָקוֹת, בְּלִי צְבָעִים חֲזָקִים,
קְצָת חוֹל
וּמְעַט אוֹר יָרֵחַ,
וְאָז, לִפְעָמִים, זֶה פּוֹרֵחַ.