| מילים: | לאה נאור |
כְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ נִמְשֶׁכֶת
הַנּוֹף מִתְרַחֵב וְנִפְתָח.
דְּבָרִים שֶׁחָמְקוּ מֵעֵינֵינוּ
פִּתְאוֹם הֵם בְּרוּרִים כָּל כָּךְ.
כְְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ עוֹלָה
מִתְרַחֵב הָעוֹלָם. וְהוּא טוֹב.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עוֹד יֵשׁ לְהָבִין
וּמְעַט מִדַּי לֶאֱהוֹב.
כְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ יוֹרֶדֶת
הָעוֹלָם מִצְטַמְצֵם וְנִסְגָר.
דְּבָרִים שָׁלָמָדְנוּ כְּבָר לֹא חֲשׁוּבִים
וְרַק מַה שֶׁאָהַבְנוּ נִשְׁאָר.