אִמָּא אוֹמֶרֶת:
נִקְנֶה בַּחֲנוּת עוּגָה נֶהְדֶרֶת.
הָעוּגוֹת שֶׁבַּחֲנוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפוֹת
מִמַּה שֶׁאֲנִי מַצְלִיחָה לֶאֱפוֹת
וְאֵין לִי זְמָן לְבַזְבֵּז בַּמִּטְבָּח.
אֲנִי עֲסוּקָה כָּל כָּך.
אִמָּא אוֹמֶרֶת
אֲבָל אֲנִי לא מְוַתֶּרֶת,
אוּלַי הָעוּגָה שֶׁאִמָא אוֹפָה
קְצָת קָשָׁה, יְבֵשָׁה, לא כָּל כָּך יָפָה,
אֲבָל תָּמִיד נִשְׁאַר לִי בָּצֵק
בִּשְׁבִיל לְלַקֵּק.