חָרַזְתִּי חֲרוּזִים עַל חוּט שֶׁל חֶסֶד
דַק כְּמוֹ סָפֵק, שָׁקוּף כְּמוֹ הַחַיִּים.
חָרַזְתִּי חֲרוּזִים עַל חוּט שֶׁל חֶסֶד,
שֶׁיְקַשְׁטוּ אֶת הַיָּמִים הֲכִי רָעִים..

בַּחוּץ נָשְׁבָה לָה רוּחַ סְעָרָה
הַחֲרוּזִים יָפִים וַעֲדִינִים.
הַחוּט נִקְרַע. הַחוּט תָּמִיד נִקְרַע.
הֵם הִתְפַּזְרוּ לְכָל הַכִּוּונִים.

מַנְגִּינוֹת נָתְנוּ לָהֶם כְּנָפַיִם.
הֵם עָפוּ. גַם אֲנִי הָלַכְתִּי לִי.
מִי שֶׁאָהַב אוֹתָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁהֵם שֶׁלִּי. שֶׁהֵֵם הָיוּ שֶׁלִּי.

אִם תִּפְגְשׁוּ בְּשִׁיר נִסְחַף בָּרוּחַ,
אוֹ אִם חָרוּז נָגַע בְּנִשְׁמַתְכֶם,
אַמְצוּ אוֹתוֹ בְּאַהֲבֶה, בְּלֵב פָּתוּחֵַ.
קְחוּ אוֹתוֹ אִתְכָם.

חָרַזְתִּי חֲרוּזִים עַל חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת
דַּק כְּמוֹ סָפֵק, כְּמֵי הַיָּם שָׁקוּף.
אֲבָל הַחֲרוּזִים הַחֲצוּפִים הָאֵלֶה
כָּל-כָּך רָצוּ לָעוּף.