מילים: | לאה נאור |
מותר לשכוח
לאה נאור
אוּלַי טָעוּת, אוּלַי שְׁגִיאָה,
אוּלַי אֶפְשָׁר הָיָה אַחֶרֶת.
מַה שֶׁהָיָה אוֹ לֹא הָיָה
שָׁכַחְתִי כְּבָר. אֵינִי זוֹכֶרֶת.
פְּגִישָׁה קָשָׁה, עֶלְבֹּון יָשָׁן
פְּגִיעָה שֶׁלֹא נָתְנָה מָנוֹחַ.
הַזִיכָּרוֹן כָּל כַּך עַקְשָׁן -
כְּבָר לֹא חָשׁוּב. מוּתָר לִשְׁכּוֹחַ.
מִזְמָן מָצָאתִי לִי תְשׁוּבָה:
מַה שֶׁמְחַמֵּם אוֹתִי כְּשֶׁקַר לִי
חִיּוּךְ קָטָן. מִלָּה טוֹבָה,
חִבּוּק שֶׁל מִישֶׁהוּ יָָקָר לִי.