מילים: | לאה נאור |
ים של אוהבים
לאה נאור
יֵשׁ אוֹהֲבִים כְּמוֹ הַגַּלִּים,
שֶׁמִתְרַפְּקִים וּמְחַבְּקִים אֶת הַסְּלָעִים הַמְּלוּחִים -
אֲבָל בּוֹרְחִים.
יֵשׁ אוֹהֲבִים כְּמוֹ הַסְלָעִים,
כָּל כָּךְ עקשים, לא מִתְרַגְשִׁים, וְשׁוּם דָּבָר לֹא מַרְגִישִׁים.
כָּל כָּך קָשִׁים.
יֵשׁ אוֹהֲבִים כְּמוֹ הַחוֹל,
חֲמִים וָרַך, עוֹטֵף אוֹתָך. נִצְמַד מִיָּד לָעוֹר שֶׁלָּךְ.
נִדְבָּק לַכּל.
יֵשׁ אוֹהֲבִים כְּמוֹ הַסִּירוֹת.
תָּמִיד חוֹמְקוֹת, לֹא מְחַכּוֹת, מִתְרַחֲקוֹת, מִתְרַחֲקוֹת -
אֲבָל חוֹזְרוֹת.
יֵשׁ אוֹהֲבִים כְּמוֹ הַסְעָרוֹת,
שֶׁשׁוֹאֲגוֹת וְנוֹהֲמוֹת, אַךְ נִרְגָעוֹת וְנִרְדָמוֹת -
וְשׁוּב קָמוֹת.
או כְּמוֹ מֵי מַעֲמָקִים
מוֹשְׁכִים עָמוֹק, מוֹשְׁכִים רָחוֹק, מוֹשְׁכִים לַתְהוֹם, לַסַּכָּנוֹת,
לַמֶּרְחָקִים.
אוֹ מֵרָחוֹק, כְּמוֹ הַשְׁחָפִים,
לֹא מִתְקַרְבִים מְרַחֲפִים, רָחוֹק בַּתְכֵלֶת הֵם עָפִים,
שְׁחָפִים יָפִים.
אוֹ כְּמוֹ הַקֶּצֶף הַלָּבָן
שׁוֹבָב וַקַּל עַל פְּנֵי הַגָּל הָיָה פֹּה רֶגַֹע וְאֵינֶנוּ.
תִּשְׁכְּחִי מִמֶּנּוּ.
אֲבָל יֵשׁ גַם אוֹהֲבִים כְּמוֹ הַצְדָּפִים.
צָפִים וְנִסְחֲפִים, וְנִסְחֲפִים וְנִסְחָפים ןנִסְחֲפִים
וְנִסְחֲפִים...