הכובע של סבא שלי
לאה נאור

יָשַׁבְתִּי עִם סַבָּא שֶׁלִּי, כְּמוֹ תָּמִיד,
דִּבַּרְנוּ עַל הַכֹּל.
אָמַרְתִּי:
אֲנִי, אֲפִילוּ אִם אֲנִי אֶרְצֶה לִהְיוֹת סַבָּא, אֲנִי לֹא יָכוֹל.

בֶּטַח שֶׁאַתָּה יָכוֹל. לָמָּה לֹא?
אָמַר לִי סַבָּא שֶׁלִּי
וְנָתַן לִי אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלּוֹ.

אָמַרְתִּי: אֲבָל אֵין לִי זָקָן, זֹאת לֹא חָכְמָה!
גַּם לִי אֵין, אָמַר סַבָּא שֶׁלִּי.
אָז מָה?

אָמַרְתִּי: אֵיזֶה סַבָּא אֲנִי אִם אֵין לִי מַקֵּל?
גַּם לִי אֵין, אָמַר סַבָּא שֶׁלִּי,
תִּסְתַּכֵּל.

אָמַרְתִּי: אֲבָל אֲנִי לֹא חָּלַשׁ וְלֹא מִסְכֵּן.
גַּם אֲנִי לֹא, אָמַר סַבָּא שֶׁלִּי,
אֲנִי רַק זָקֵן.

חָבַשְׁתִּי אֶת הַכּוֹבַע שֶׁל סַבָּא
לְכַמָּה רְגָעִים.
הִרְגַּשְׁתִּי הַרְגָּשָׁה שֶׁל סַבָּאִים
וְזֶה הָיָה דַּוְקָא נָעִים.

סַבָּא אָמַר לִי: כְּשֶׁיִמָאֵס לְךּ
תַּחֲזִיר לִי אֶת הַכּוֹבַע. עָלֶיךּ הוּא עוֹד קְצָת גָּדוֹל.
כָּל הַהֵבְדֵּל בֵּינֵינוּ
שֶׁלִּי כְּבָר אֵין לְמִי לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ.
זֶה הַכֹּל.