מילים: | לאה נאור |
תמונה במתנה
לאה נאור
לטובה הגננת, ולעוד גננות טובות וגנים נפלאים שהיו, ותמיד יהיו.
יוֹם אֶחָד, בְּסוֹף הַשָּׁנָה,
צַלָּם צִלֵּם יַלְדֵּי גַּן בַּגִּנָּה.
וְכָל הַצְחוֹק וְכָל הַבְּכִי
שֶׁהָיוּ פֹּה הַשָּׁנָה
הִתְקַפְּלוּ וְנִכְנְסוּ אֶל הַתְּמוּנָה.
וְכָל מִשְׂחָק וְכָל טִיּוּל
שֶׁטִיְלוּ פֹּה הַשָּׁנָה
הִתְקַפּלוּ גַּם הֵם וְנִכְנְסוּ אֶל הַתְּמוּנָה.
וְכָל חַג אוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת,
וְכָל שִׁיר וּמַנְגִּינָה
הִתְקַפְּלוּ גַּם הֵם וְהִתְגַּנְבוּ אֶל הַתְּמוּנָה.
אוּלַי בְּעוֹד שְׁלֹושִׁים שָׁנָה
אִישׁ עָיֵף, יַבִּיט בַּתְּמוּנָה
וְכָל מִשְׂחָק וְכָל טִיּוּל וְכָל שִׁיר וּמַנְגִּינָה
שֶׁהָיוּ בַּגַּן שֶׁלּוֹ לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָּנָה,
ִרְגָעִים קְטַנִּים שֶׁל חֶסֶד יַעֲלוּ מִן הֶתְּמּונָה,
וְיָאִירוּ אֶת יוֹמוֹ, וְיִהְיוּ לוֹ מַתָּנָה.