אהבה קצרה של חוט תפירה
לאה נאור

חנופה היא חבל עשוי מדבש (דיוגנס)

מַה קָרָה
לְחוּט הַתְּפִירָה?
הוּא נָח בַּמְגֵרָה בְּנַחַת.
אֵיךְ קָרָה
שֶׁחוּט הַתְּפִירָה
זָחַל אֶל קוֹף הַּמַחַט?

הוּא נִכְרַךְ מֵאֲחוֹרֶיהָ,
וְהָלַךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ
עַד לִקְצֵה הַחוֹר בַּכִּיס שֶׁבֵּמִכְנָס.
הוּא הָיָה מַמָּש סַפַּחַת,
וְאָמְרָה לוֹ כְּבָר הַמַחַט
שֶׁנִמְאַס לָהּ! שֶׁנִמְאַס לָהּ! שֶׁנִמְאַס!

כִּי הַחוּט חָתָן נָחוּת הוּא,
בְּלִי כַּמּוּת וּבְלִי אֵיכוּת הוּא,
אֵיך אֶפְשָׁר לִסְבּול מִין חוּט בְּלִי חוּט שִׁדְרָה?
הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ, אֵיזֶה גֶּבֶר!
מִתְפַּתֵּל הוּא לְכָל עֵבֶר.
בְּעֵינֵיהָ כָּל אָרְכּוֹ יָרַד נוֹרָא.

וּדְמוּתוֹ, כַּך טָעְנָה הִיא
מִצְטַמֶקֶת וּקְטֵנָה הִיא,
מִתְקַצֵּר הוּא בְּכָל רֶגַע שֶׁעוֹבֵר.
אֵין עַל כֵּן לְהִתְפַּלֵא שֶׁ –
הִיא נִתְקָה אִתּוֹ כָּל קֶשֶׁר...
וְרָקְדָה לָהּ עַל כַּפְתּוֹר עִם חוּט אַחֵר.

מה קָרָה
לְחוּט הַתְּפִירָה,
אֶת נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ הוּא מָכַר.
אֵיךְ זֶה קָרָה?
זֶה אָיוֹם ונוֹרָא!
הוּא נִגְמָר. אַף קְצֵה חוּט לֹא נִשְׁאָר.