| מילים: | לאה נאור |
| ביצוע: | מתוךהספר "מלה טובה" הוצאת "שער" הרצליה |
בָּא הָאָבִיב. זֹאת הָעוֹנָה הַנְּכוֹנָה.
אֲנִי לֹא מְחַכָּה, אֲנִי כְּבָר מוּכָנָה.
הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה לִי
עוֹלָם שָׁלֵם קָרָא לִי.
הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה כְּבָר לֹא יַחֲזֹור.
רוּחוֹת אָבִיב. כָּל יוֹם מוּצָף בְּאוֹר
מָה שֶׁשָּׁכַחְנוּ לֹא נִרְצֶה לִזְכֹּור.
הָיָה לֹא קַל. הָיָה גַּם מְסוּבָּךְ.
מָה שֶׁהָיָה "אוּלַי" עַכְשָׁו "כָּל כָּךְ".
הַטּוֹב פִּתְאוֹם נוֹרְמָלִי
הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה לִי.
גַּם אִם יִהְיֶה קָשֶׁה – יִהְיֶה נֶחְמָד.
הַדֶּרֶךְ עוֹד רַבָּה. אֲנִי לֹא לְבַד.
מִישֶׁהוּ יָקָר נוֹתֵן לִי יָד.
הִגִּיעַ זְמַן. אֲנִי כְּבָר מוּכָנָה.
הָאֹשֶׁר מְחַכֶּה לָנוּ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה.
בימי הקורונה העצובים ניסיתי לעודד את עצמי ואת חברי בפייסבוק בשיר יומי. בכל בוקר פרסמתי בפייסבוק שיר מחוייך, שיעזור לנו לעבור את היום.
את השיר הזה הקדשתי לנכדתי איילת ביום נישואיה לוולטר, אבל הוא מתאים לכולנו.