אולי מחר זה עוד לא מאוחר (סיכום ביניים)
לאה נאור
למוטקה, ליום הנישואים. בתודה.

אוּלַי מָחָר זֶה עוֹד לֹא מְאוּחָר
אוּלַי עוֹד מְחַכָּה לָנוּ שָׁעָה טוֹבָה.
תָּמִיד הָיוּ לָנוּ רַק שְׁאֵלוֹת
אוּלַי מָחָר נִמְצָא אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה.

הַיְלָדִים בָּגְרוּ וְהַשֵׂעָר הִלְבִּין,
וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר וְאֵין כְּבָר כֹּחַ,
הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לִזְכּוֹר
מְעַט דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכּוֹחַ.

הַזְּמָן עוֹבֵר, הַזְּמָן לֹא מְוַתֵּר
וְהָרְגָעִים הֲכִי יָפִים עָפִים בָּרוּחַ.
מָחָר לֹא יִהְיֶה כְּבָר טוֹב יוֹתֵר,
אֲבָל אוּלַי גַם לֹא יוֹתֵר גָּרוּעַ.

בַּלֵּב עוֹד יֵשׁ מָקוֹם לְאַהֲבָה,
הַלֵּב קִבֵּל בְּעֶצֶם כָּל מָה שֶׁהִזְמִין:
בְּרִיאוּת וִיצִירָה, מִשְׁפָּחָה טוֹבָה,
נְכָדִים וּנְכָדוֹת וְנִין.

אוּלַי אַף פַּעַם עוֹד לֹא מְאוּחָר.
אוּלַי מָצָאנוּ כְּבָר אֶת הַתְּשׁוּבָה.
יֵשׁ לָנוּ זְמַן, הַיּוֹם עוֹד לֹא נִגְמַר.
בַּלֵּב עוֹד יֵשׁ מָקוֹם לְאַהֲבָה.