סְלִיחָה סְלִיחָה,
אֲנִי מַבְטִיחָה
שֶׁשׁוּב אֲנִי לֹא...
אַף פַּעַם יוֹתֵר.
וְלֹא אַעֲלִיב,
וְרַק אֲוַתֵּר
וְלֹא אֶכָּנֵס לְדִבְרֵי אֲחֵרִים,
וְלֹא אֶשְׁכַּח לְהָכִין שִׁעוּרִים,
וְאֶרְחַץ פָּנִים, וְאַגִּיד תּוֹדָה,
וְאֶהְיֶה מוֹתֶק שֶׁל יַלְדָּה
אֲנִי מַבְטִיחָה לִהְיוֹת נְבוֹנָה
לְפָחוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

אֲנִי מַבְטִיחַ
אִם רַק אַצְלִיחַ
שֶׁשׁוּב אֲנִי לֹא...
אַף פַּעַם יוֹתֵר.
וְלֹא אַעֲלִיב,
וְרַק אֲוַתֵּר,
וְלֹא אֶמְשׁוֹך בַּצַּמוֹת שֶׁל מִיכַל
וְלֹא אַרְבִּיץ, אִם רַק אוּכַל.
וְלֹא אֶזְרוֹק אֲבָנִים בַּמְנוֹרָה
וְלֹא אֶעֱשֶׂה פַּרְצוּפִים לַמּוֹרָה
וְלֹא אֶעֱשֶׂה דַוְקָא מַה שֶׁאָסוּר
לְפָחוֹת עַד יוֹם כִּפּוּר.

סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה
אֲנִי מַבְטִיחַ.
אֲנִי מַבְטִיחָה.
אָמַרְתִּי קֹדֶם!
מַה אִכְפַּת לְךָ?
תָּזוּזִי מִכָּאן!
טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ!
אֲנִי צְרִיכָה לְהַגִּיד סְלִיחָה
אֲנִי מַבְטִיחַ!
אֲנִי מַבְטִיחָה!
סְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה וּסְלִיחָה.