סֶרֶנָדָה לְעָדָה

מילים:   לאה נאור
לחן:   משה וילנסקי
ביצוע:   ביצוע ראשון: להקת הנח"ל

ששי קשת, יגאל בשן, אושיק לוי "חיילים יצאו לדרך"
הביצוע המקורי, להקת הנחל בקיסריה

הִיא עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְבַשֶּׁלֶת
כָּל הַנַּחַ"ל מִצְטוֹפֵף לְיַד הַדֶּלֶת,
הִיא עוֹבֶרֶת,
הִיא חוֹזֶרֶת,
הִיא עוֹשָׂה קְצִיצוֹת שֶׁל תֶּרֶד
וְשׂוֹרֶפֶת אֶת כֻּלָּן, הַפְלֵא וָפֶלֶא.

לָהּ שְׂפָתַיִם נִפְלָאוֹת וּשְׁמָהּ הוּא עָדָה,
מְתוּקָה הִיא כְּמוֹ עוּגָה ֹשֶל מַרְמֶלָדָה,
הִסְתַּכְּלוּ אֵיךְ הִיא פּוֹרַחַת
בֵּין הַסִּיר וְהַקַּלַּחַת,
כָּל הַנַּחַ"ל מְזַמֵּר לָהּ סֶרֶנַדָה:

אֲנַחְנוּ אוֹתָךְ אוֹהֲבִים, עָדָה עָדָה
כְּמוֹ לֶחֶם טָרִי עִם מִמְרַח שׁוֹקוֹלַדָה,
וְאִם לֹא תִּתְנִי זֹאת, כְּלָל לֹא נתְרַגֵּזָה
נֹאהַב אוֹתָךְ "בִּמְקוֹם" כְּמוֹ מַיּוֹנֵזָה.

עָדָה, אֵיזוֹ מְבַשֶׁלֶת מַקְסִימָה הִיא,
אֶת קְסָמֶיהָ הִיא עוֹשָׂה מוּל הַכִּירַיִם,
הִיא לוֹקַחַת כַּף שֶׁל מֶלַח,
קִילוֹ לֶחֶם, קִילוֹ קֶמַח,
וּמְכִינָה מִזֶּה בָּשָׂר לַצָּהֳרַיִם.

לִפְעָמִים רֵיקָה אֶצְלֵנוּ הַצַּלַחַת,
אַךְ הַלֵּב, הַלֵּב מָלֵא אֶת הַטַּבַּחַת,
לָהּ נַגִּישׁ, בְּרוֹב אִידִילְיָה
זֵר עֲנָק ֹשֶל פֶּטְרוֹזִילְיָה
וּבְרֶגֶשׁ לָהּ נָשִׁיר כֻּלָּנוּ יַחַד:

אֲנַחְנוּ אוֹתָךְ אוֹהֲבִים, עָדָה עָדָה...

הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ, הִסְתַּכְּלוּ יָשָׁר עָלֶיהָ,
מַה יָפֶה לָהּ הַסִּנָּר שֶׁלְמָתְנֶיהָ,
הִיא אָמְרָה לִי: קַח שְׁנֵי וַפְלִים,
כִּי הָאֹכֶל שׁוּב נִשְׂרַף לִי,
וְחִיְּכָה אֵלַי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵעַ.

בְּכָל יוֹם נִשָּׂא לִבֵּנוּ הַמִּטְבָּחָה
וּלְעָדָהלֶ'ה נֹאמַר בְּעֵרֶךְ כָּכָה:
עַד מוֹתֵנוּ מֵרָעָב פֹּה
רַק אוֹתָךְ אוֹתָך נֹאהַב פֹּה
כִּי טַבָּח יָפֶה כָּמוֹךְ אֵין עוֹד בַּנַּחַ"ל.

אֲנַחְנוּ אוֹתָךְ אוֹהֲבִים, עָדָה עָדָה...

 

משהו על השיר:
לפני שנים רבות הייתי בין מייסדי הקיבוץ נחל עוז בנגב. היינו בני 19 והימים היו ימי צנע, יום אחד הגיעה אלינו  מדריכה לבישול, המבשלת הוותיקה, עדה דלוגץ' (לימים עדה רז) מקיבוץ רמת יוחנן. היא לימדה אותנו את תורת הבישול החסכוני: למשל הממרח החסכוני רִיבַּיִים (קצת ריבה והרבה מים) המים לא רק מגדילים את כמות הריבה, אלא גם מונעים הערמת הממרח הטעים על הלחם. על אותו בסיס היא המציאה גם חלביים (אותו דבר רק עם חלבה) או טוניים (קופסאות טונה). וכמובן קציצות הבשר שלה, העשויות בעיקר מלחם יבש. השיר הזה מוקדש לה באהבה.    
המונח "במקום" המופיע בשיר, היה מקובל מאד בזמנו, ופירושו תחליף למנה העיקרית. אם אתה צמחוני, ואינך יכול לאכול את "קציצות הבשר" של עדה -  תבקש "במקום"  (מבטאים כמו  סיטקום) ותקבל 7 שקדים או עוד ריבוע של מרגרינה "במקום".