(זה שיר שלי,  שיר חתולי)

מְיָאוּ יֵשׁ לִי חָבֵר,
מְיָאוּ גַּם הוּא חָתוּל,
מְיָאוּ הוּא גָּר בֶּחָצֵר,
מְיָאוּ בַּפַּח מִמּוּל.
מְיָאוּ רָאִיתִי זָנָב.
מְיָאוּ בַּפַּח מִמּוּל.
מְיָאוּ הֵבַנְתִּי מִיָּד
לְכָל זָנָב יֵשׁ חָתוּל.
מְיָאוּ הִשְׁחַזְתִּי שָׂפָם,
מְיָאוּ נִפְנַפְתִּי זָנָב,
מְיָאוּ נִגַּשְׁתִּי לַפַּח
וְהִתְנַפַּלְתִּי עָלָיו.

מְיָאוּ אֵיזֶה מַזָּל
שֶׁיֵּשׁ חֲבֵרִים בָּעוֹלָם.
מְיָאוּ כִּי זֶה תַּעֲנוּג
מְיָאוּ לִפְגֹּשׁ אֶת כֻּלָּם.

לְכָל זָנָב יֵשׁ חָתוּל
לְכָל זָנָב יֵשׁ חָתוּל.