אוֹי לִי, חַיָּל קְרָבִי הוּא.
אוֹי לִי כִּי אֲהוּבִי הוּא.
מִי הוּא יִהְיֶה לִי, אִם הוּא עוֹד יִהְיֶה לי
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה.
אִם עוֹד תִּזְרַח הַֹשֶּמֶֹש
עַל ֹשְתֵי עֵינֶיךָ אֵלֶּה,
מַה אָז אֶרְאֶה ֹשָם, אֵיזֶה צֵל יִהְיֶה ֹשָם
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה.
תַּם יוֹם כְּאֵב, כְּאֵב וּגְבוּרָה,
עַז הַנִּצָחוֹן בַּקְרָב, וְנוֹרָא.
יֵֹש מִי ֹשֶמִלְחַמְתּוֹ נִגְמְרָה,
אַך ֹשֶלִּי עוֹד לֹא. ֹשֶלִּי עוֹד לֹא.
בַּקְרָב עוֹד לֹא נֻסָּה הוּא
אֵיךְ אֶת סִבְלוֹ יִשָֹא הוּא?
אֵיךְ אֶעֱזוֹר לוֹ, אֵיך ֹשָם אֶעֱזוֹר לוֹ
בַּכְּאֵב וּבָאֵימָה.
אִם הוּא יָֹשוּב אֵלֵינוּ
הָאִם עוֹד אַכִּירֶנוּ?
מַה אָז אוֹמַר לוֹ. מַה אֶפְֹשָר לוֹמַר לוֹ
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה?
אוֹי לִי, בַּקְרָב נֻסָּה הוּא,
אוֹי לִי, עָפָר כִּסָּהוּ.
רַק צֵל עָזַב לִי, בְּעֵינֵי רֵעָיו לִי
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה.
תַּם יוֹם כְּאֵב, כְּאֵב וּגְבוּרָה,
עַז הַנִּצָחוֹן בַּקְרָב, וְנוֹרָא.
יֵֹש מִי ֹשֶמִלְחַמְתּוֹ נִגְמְרָה,
אַך ֹשֶלִּי עוֹד לֹא. ֹשֶלִּי עוֹד לֹא.
