הַגַּמָּדִים שֶׁלִּי רוֹקְדִים בַּגָּן עַכְשָׁו,
צָרִיך לָדַעַת אֵיך לִרְאוֹת אוֹתָם.
גַּמָּד קָטָן, אִם מִסְתַּכְּלִים בּו – נֶעֱלָב.
לִהְיוֹת גַּמָּד, תָּבִינוּ, זֶה לֹא סְתָם.
הֵם יְשֵׁנִים לָהֶם בְּתוֹךְ אַרְמוֹן שֶׁל חוֹל,
שָׁם טוֹב לָהֶם וְזֶה מַה שֶׁחָשׁוּב.
קוֹפְצִים הֵם לְטִיּוּל גָּדוֹל עַל גַב חַרְגּוֹל,
רָאִיתִי גַּם גַּמָּד רוֹכֵב עַל זְבוּב.
הֵם צוֹלְלִים בְּתוֹךְ טִפּוֹת שֶׁל מַמְטֵרוֹת,
שָׁרִים וְצוֹחֲקִים עַל הָעוֹלָם.
אִם תִּסְתַּכְּלוּ בִּגְבִיעַ פֶּרַח מִקָרוֹב –
תִּרְאוּ גַּמָּד חוֹמֵק וְנֶעֱלָם.
כְּשֶׁמִתְחַשֵׁק לָהֶם אָז הֵם קוֹפְצִים לִשְׂחוֹת.
כֻּלָּם יוֹדְעִים פַּרְפַּר וַחֲתִירָה.
אִם הֵם רוֹאִים שֶׁהַבְּרֵכָה גְּדוֹלָה מְאֹד,
לוֹקְחִים עָלֶה, שָׁטִים בַּחֲזָרָה.
הַגַּמָּדִים שֶׁלִּי בָּאִים בְּכָל עוֹנָה,
גַּמָּד שֶׁל אוֹר, שֶׁל שֶׁמֶש אוֹ שֶׁל צֵל.
בְּאוֹר נָכוֹן וּבַשָׁעָה הַנְכוֹנָה,
צָרִיךְ לָדַעַת אֵיך לְהִסְתַּכֵּל.
אברהם מור חוה אלברשטיין שלמה וישינסקי חנן גולדבלט וילדי קרוסלה(בצבע)