כַּמָּה טוֹב לַעֲנָנִים

מילים:   לאה נאור

כַּמָה טוֹב לַעֲנָנִים
כָּל הַזְּמַן הֵם מִשְׁתַּנִּים
 
רָאִיתִי עָנָן פִּיל לָבָן,
פִּתְאוֹם הוּא חֲתוּל-פִּיל
טְרָח, הִנֵּה הוּא טִיל.
אוֹ פְּסַנְתֵּר כָּנָף,
הוּא עָף.
פִּתְאוֹם הוּא גִ'ירָף
אוֹ בַּלוֹן נָפוּחַ
שֶׁעָף בָּרוּחַ
אוֹ חֲמוֹר
שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא צִפּוֹר
כִּי עַל זְנָבוֹ צָמַח עָנָן נוֹצָה.
הֶעָנָן שֶׁלִּי הָיָה
כָּל מַה שֶׁהוּא רָצָה.