כַּמָּה צוּרוֹת יֵשׁ לַמַּיִם?

מילים:   לאה נאור

 
הַבַּיִת שֶׁלִּי מְרֻבָּע
לַכַּדּוּר יֵש צוּרָה שֶׁל כַּדּוּר.
אֲבָל כַּמָּה צוּרוֹת יֵשׁ לַמַּיִם?
וְכַמָּה צוּרוֹת לַסִּפּוּר?
 
אֶלֶף צוּרוֹת לַטִּפּוֹת
הַצְּלוּלוֹת, הַשְּׁקוּפוֹת, הַשּׁוֹטְפוֹת,
יֵשׁ דְּבָרִים עִם הַרְבֵּה צוּרוֹת,
וְכָל הַצּוּרוֹת יָפוֹת.
 
לֶחָתוּל יֵשׁ זָנָב מִתְפַּתֵּל,
לְגֶזַע הָעֵץ – קַו יָשָׁר.
אֲבָל אֶלֶף צוּרוֹת יֵשׁ לַשִּׁיר
שֶׁיֶּלֶד קָטָן שָׁר.
 
לַלֵּב יֵש צוּרָה שֶׁל לֵב,
לַמְּשֻׁלָּש - צוּרַת מְשֻלָּשׁ,
אֲבָל כַּמָּה צוּרוֹת יֵשׁ לַבֹּקֶר
שֶׁנוֹלָד בְּכָל יוֹם מֵחָדָש?
 
אֶלֶף צוּרוֹת יֵש לַמַּיִם,
לַזְּמָן, לַצְּלִילִים הַשּׁוֹטְפִים.
יֵשׁ דְּבָרִים עִם הַרְבֵּה צוּרוֹת
וְהֵם הֲכִי יָפִים.