כְּשנִפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם
הַחַלּוֹן שֶל הַמִּקְלַחַת אָז נִפְתַּח,
וְאָחִי הַמְסֻבָּן הוֹצִיא הַחוּצָה רֹאש לָבָן
וְהִסְבִּיר לַאֲנָשִׁים בְּעֵרֶך כָּךְ:
מָה עִם הַמַּיִם?
מַה קָרָה לַמַּיִם?
מִי שֶׁרַק יָכוֹל שֶׁיָבוֹא וְיַעֲזוֹר.
יֵשׁ לִי קֶצֶף בָּאָזְנַיִם,
יֵשׁ לִי קֶצֶף בָּעֵינַיִם,
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּצִּנּוֹר?
כְֹּשֶנִפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם
הַשְּׁכֵנָה הָיְתָה מַשְׁקָה אֶת הַגִּנָּה.
הִיא הִבִּיטָה בַּצִּנּוֹר מִלְפָנִים וּמֵאָחוֹר,
וּבֵינְתַיִם שָׁרָה שִׁיר עִם מַנְגִּינָה.
מָה עִם הַמַּיִם?
מַה קָרָה לַמַּיִם?
מִי שֶׁרַק יָכוֹל שֶׁיָבוֹא וְיַעֲזוֹר.
כָּל הַשּׁוֹשַׁנִּים כְּפוּפוֹת,
וְהַדָּלִיּוֹת מִתְעַלְפוֹת.
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּצִּנּוֹר?
כְּשֶׁנִפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם
נַחֲשׁוּ מַה שֶׁקָּרָה בְּגַן חַיּוֹת.
אִי אֶפְשָׁר, זֶה לֹא נָעִים!
צָעֲקוּ הַצְּפַרְדְעִים.
אֵיך אֶפְשָׁר בִּכְלָל לִחְיוֹת בְּלִי שְׁלוּלִיּוֹת?
מָה עִם הַמַּיִם?
מַה קָרָה לַמַּיִם?
מִתְרַגְּזִים ֹשָם אַוָּזִים וּבַרְוָזִים.
בַּרְבּוּרִים שׂוֹחִים בַּחוֹל.
דָּג קָטָן כְּבָר לֹא יָכוֹל!
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּבְּרָזִים?
כְּשֶׁנִפְסְקוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם
בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ אָז קָמָה מְהוּמָה.
בְּכָל עִיר, בְּכָל פִּנָּה,
גַּם אֶצְלֵנוּ בַּשְׁכוּנָה
אֲנָשִׁים פּתְאוֹם בָּכוּ בְּמַקְהֵלָה:
מָה עִם הַמַּיִם?
מַה קָרָה לַמַּיִם?
מִי שֶׁרַק יָכוֹל שֶׁיָבוֹא וְיַעֲזוֹר.
מַה יִהְיֶה וּמָה עוֹשִׂים?
מַה שׁוֹתִים? אֵיךְ מְכַבְּסִים?
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם בַּצִּנּוֹר?
אילנית וילדי קיבוץ שריד בתכנית רגע עם דודלי 1980