עִדּוֹ וְהַצֵּל שֶׁלְצִדּוֹ

מילים:   לאה נאור

הַצֵּל שֶׁל עִדּוֹ 
תָּמִיד לְצִדּוֹ.
אִם עִדּוֹ מֵרִים אֶת יָדוֹ
גַּם הַצֵּל שֶׁל עִדּוֹ  
מֵרִים אֶת יָדוֹ.
עִדּוֹ מִתְכּוֹפֵף
אוֹ מִזְדַֹקֵף
גַּם הַצֵּל מִתְכּוֹפֵף, מִזְדַקֵף
לא מִתְעַיֵּף.
עִדּוֹ לֹא מִתְעַצֵּל
רוֹדֵף בְּכָל הַכֹּחַ אַחֲרֵי הַצֵּל,
אֲבָל גַּם הַצֵּל לֹא מִתְעַצֵל,
רָץ מַהֵר, מִתְחַמֵק,
אֲבָל לֹא מִתְרַחֵק.
עִדּוֹ מְחוּבָּר לְצִלּוֹ.
לָמָה לֹא?
הוּא שֶׁלוֹ.
אִם תִּרְאוּ אֶת עִדוֹ
שִׂימוּ לֵב שֶׁהַצֵּל שֶׁל עִדּוֹ עַל יָדוֹ.