חֲבֵרִים

מילים:   לאה נאור

הָעוֹלָם רָחָב וּפָתוּחַ
אֲגַמִּים וְיַמִּים וְהָרִים
אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ
שֶטוֹב שֶׁיֵּשׁ גַּם חֲבֵרִים.

הַשְׂרוֹכִים חֲבֵרִים שֶׁל הַנַּעַל
הַמַּיִם חֲבֵרִים שֶׁל הַדְּלִּי
הַחוּט חָבֵר שֶׁל הַמַּחַט
אָז מִי חָבֵר שֶׁלִּי?

הַכִּנּוֹר חָבֵר שֶׁל הַקֶּשֶׁת,
הַיָּם – שָׁל הַגַּלִּים
הַגֶּשֶׁם חָבֵר שֶׁל הַדֶּשֶׁא,
וִּמִי חָבֵר שֶׁלִּי?

הַשִּׁירִים חֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ,
מַנְגִּינוֹת חֲבֵרוֹת שֶׁל מִלִּים,
כּוֹכָבִים חֲבֵרִים שֶׁל יָרֵחַ
וְהָרוּחַ - שֶׁל הֶעָלִים.
 
גַּם הָשִׁיר הֲכִי נֶחְמָד
לֹא אוֹהֵב לִהְיוֹת לְבַד,
הוּא צָרִיךְ מַנְגִּינָה מַתְאִימָה,
וּמִי שֶׁיָשִׁיר וְגַם מִי שֶׁיִשְׁמַע.
 
הָעוֹלָם רָחָב וּפָתוּחַ
יֵשׁ נוֹפִים וּדְרָכִים וּשְׁבִילִים,
וַאֲנִי עַכְשָׁו בָּטוּחַ
שֶׁאַתֶּם חֲבֵרִים שֶׁלִּי.