קָנִיתִי כִּנּוֹר צַעֲצוּעַ

לְנַגֵּן בּוֹ נִגּוּן נֶהְדָר
לֹא הִצְלַחְתִּי לְנַגֵּן,

הַמֵּיתָר הָיָה מְצוּיָר.

ׁ(זָרַקְתִּי אוֹתוֹ וְנִגְמַר.)

 

עָבְרָה שָׁם יַלְדָּה קְטַנָּה.
שָׁאֲלָה אוֹתִי: אֶפְשָׁר?
אָמַרְתִּי שֶׁלֹא אִכְפָּת לִי
הוּא לֹא מְנַגֵּן שׁוּם דָּבָר.

(יֵשׁ לוֹ מֵיתָר מְצוּיָר.)

 

הִיא נִגְנָה מַנְגִּינוֹת מוּפְלָאוֹת
בְּקֶשָׁת מְצוּיֶרֶת.
שָׁאַלְתִּי אוֹתָה מַה הַסּוֹד?
אַך אֲבוֹי! הִיא לֹא מְסַפֶּרֶת.
(אֲבוֹי, הִיא לֹא מְסַפֶּרֶת.)