רֹאשׁ וְעַיִן (חידה)
לפי כריסטינה רוזטי
יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ אַךְ אֵין לוֹ עַיִן
יֵשׁ לָהּ עַיִן, אֵין לָהּ רֹאשׁ.
מְחַפְּשִׂים הֵם זוֹ אֶת זֶה
וְזֶה אֶת זוֹ רוֹצִים לִפְגּוֹשׁ.
הֵם יִפָּגְשׁוּ בִּמְהֵרָה פְּגִישָׁה קְצָרָה בְּחוּג תְּפִירָה.
פִּתְרוֹן הַסּוֹד פֹּה מְדוּיָק מַמָּשׁ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.
(אם פתרתם יש לי נחת.
אם לא – חוט ומחט)