זְהֻבַּת הַצַּמָה
| מילים: |
ג'יימס ג'ויס. עברית: לאה נאור |
עִמְדִי בַּחַלוֹן,
זְהֻבַּת הַצַּמָה,
הַמְשִׁיכִי לָשִׁיר
נְעִימָה נְעִימָה.
סָגַרְתִּי אֶת הַסֵּפֶר,
לִקְרוֹא אֵין לִי פְּנַאי.
נְעִימָה נְעִימָה.
לִטְפָה אֶת פָּנַי.
עָזַבְתִּי אֶת הַחֶדֶר,
יָצָאתִי מִן הַשַּׁעַר,
כִּי שָׁמַעְתִּי שִׁיר זֶמֶר
מֵעֵבֶר לַצַּעַר.
אַל תַּפְסִיקִי לָשִׁיר
נְעִימָה נְעִימָה.
וְעִמְדִי בַּחַלוֹן
זְהֻבַּת הַצַּמָה.
( שיר פחות ידוע של הסופר והמשורר האירי יליד דבלין, ג'יימס ג'ויס. 1882- 1941 הוא ידוע בעיקר בספריו: "הדבלינאים" "יוליסס" ו"דיוקנו של האמן כאיש צעיר".)
