(השיר החותם את הסיפור  "הפילן הקטן"  על הפילון שקיבל את החדק הארוך שלו כעונש על שהייתה לו סקרנות רעבה שאי אפשר להשביעה. כל היום שאל שאלות ומילא את כל אפריקה בסקרנות הרעבה שלו.)

יֵשׁ לִי שִׁשָּׁה עוֹזְרִים טוֹבִים
הַכֹּל לִמְדוּ אוֹתִי,
שְׁמָם אֵיפֹה, מָתַי וְאֵיךְ
וְלָמָּה, מַה וּמִי.
אֶשְׁלַח אוֹתָם מֵעַל לַיָּם
לְכָל כִּוּוּן וָרוּחַ,
אַךְ כְּשֶׁגָּמְרוּ כְּבָר לַעֲבוֹד
אֲנִי מַרְשֶׁה לָנוּחַ.
עוֹזְרַי נָחִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל
מִשְׁמוֹנֶה וְעַד שְׁתַּיִם.
אֲנִי נוֹתֵן גַּם אֲרוּחוֹת
בֹּקֶר, צָהֳרַיִם.

עַל כָּך יֶשְׁנָן דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת:
יֵשׁ לִי יַלְדָּה אַחַת
עִם עֲשָׂרָה מִילְיוֹן עוֹזְרִים
בְּלִי רֶגַע מְנוּחָה.
כֻּלָּם עוֹבְדִים שָׁם בִּשְׁבִילָהּ
מֵרֶגַע שֶׁהִיא קָמָה.
מִלְיוֹן אֵיפֹה, שְׁנֵי מִלְיוֹן אֵיךְ,
שִׁבְעָה מִלְיוֹנִים לָמָּה.