| מילים: | לאה נאור |
בַּגֶּשֶׁם, עַל עַץ הָדָר
שְׁלוֹשָׁה יַרְגָּזִים מַרְגִיזִים
בִּילּוּ נֶהְדָּר.
בְּקוֹלוֹת קַלִּים
סִלְסְלוּ סִלְסוּלִים,
וְהִשְׁתַּכְשְׁכוּ בַּטִּפּוֹת שֶׁעַל הֶעָלִים
כְּמוֹ בֵּין גַּלּים.
הָיָה לָהֶם טוֹב
בָּעֵץ הָרָטוֹב,
אָח, כַּמָּה הָיָה לָהֶם טוֹב
בַּסְעָרָה -
שְׁלוֹשָׁה יַרְגָּזִים מַרְגִיזִים
פָּצְחוּ בְּשִׁירָה
אֲנִי, מֶאֲחוֹרֵי הַחַלוֹן שֶׁלִּי
קִנֵאתִי נוֹרָא.