הַסְּבִיבוֹן שֶׁלִּי מַרְגִישׁ נוֹרָא חָשׁוּב,
הוּא מִסְתּוֹבֵב וּמִסְתּוֹבֵב לוֹ שׁוּב וָשׁוּב,
סָבִיב סָבִיב, יָמִינָה, שְׂמֹאלָה, אוֹ יָשָר
וְלֹא אִכְפַּת לוֹ כְּלוּם. הוּא מְאֻשָּר.

הוּא רוֹקֵד לוֹ סְתָם
נֶהֱנֶה מִן הָעוֹלָם.
אִם הוּא מִתְעַיֵּף לוֹ קְצָת
הוּא נוֹפֵל לוֹ עַל הַצַּד.
בּוּם טְרַח, בּוּם טְרַח,
הוּא נָח.

הַסְבִיבוֹן רוֹקֵד, רוֹקֵד לוֹ כָּל הַיּוֹם,
הוּא לֹא עָסוּק. לֹא מְמַהֵר לְשׁוּם מָקוֹם.

עַל הָרִצְפָּה, עַל הַסַּפְסָל, עַל כַּף הַיָּד,
הוּא לֹא חוֹשֵׁב עַל כְּלוּם. לוֹ לֹא אִכְפַּת.

הוּא רוֹקֵד לוֹ סְתָם...

עוֹד לֹא רָאִיתִי סְבִיבוֹן לֹא מְאֻשָּר,
לֹא מְצֻנָן וְלֹא חוֹלֶה. לֹא שׁוּם דָּבָר,
הוּא רַק רוֹקֵד, רוֹקֵד, רוֹקֵד, וּקְצָת גַּם שָׁר,
סָבִיב סָבִיב, יָמִינָה שְׂמֹאלָה, אוֹ יָשָׁר.