כְּמוֹ הַיָּם, כְּמוֹ לֵב הַיָּם,
לִבּוֹ שֶׁל מַרְקוֹ סוֹעֵר בּוֹ.
הוּא יוֹרֵד לָחוֹף, יוֹרֵד לָחוֹף,
מַבִּיט לַמֶּרְחָק.
כִּי אִמּוֹ שֶׁלוֹ שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים,
וְהַלֵּב
הוּא רוֹצֶה אֶל אִמָּא.

גַּם בַּלֵּב, כְּמוֹ בַּיָּם,
סְעָרוֹת יֵֹש וְגַם סוֹדוֹת,
מִי יָגִיד לוֹ, מִי יֵדַּע
הַסּוֹד שֶׁבַּלֵּב.
הָלְאָה, אֶל הַמֶּרְחָק,
אִמָּא שָׁם בַּמֶרְחָק,
עוֹד מְחַכָּה לוֹ דֶּרֶךְ אֲרוּכָּה
אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ אִמָּא מְחַכָּה.
מֵעֵבֶר הַר וַיָּם
הַלֵּב מוֹשֵׁךְ לְשָׁם,
רוֹצֶה לָעוּףְ אֶל אֵמָּא לַמֶּרְחָק.

(מילות השיר בעברית אינן תרגום השיר מיפנית. אינני יודעת יפנית. זוהי גרסה  עברית מקורית  המותאמת למנגינה ולתמונות  שיר הפתיחה  בסדרה היפנית "הלב" )

על השיר
עפרי אילני מתוך מוסף הארץ 30.12.2016
"היה זה בטירונות, בתחנת ההסעה, אחד החיילים התחיל פתאום לשיר 'כמו הים - כמו לב הים - לבו של מרקו סוער בו. הוא יורד לחוף - יורד לחוף - מביט למרחק - ' התחלנו לשיר בנימה אירונית, כיאה לגברים צעירים, אבל כבר בשורה השלישית מצאנו את עצמנו גועים את השיר בערגה, על סף דמעות. מאז ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים... הזמן חומק לנו. אנחנו מבקשים שהמצב יקפא ברגע הנוכחי אבל בעצם מייחלים שהוא יחזור כמה שנים לאחור.