יָצָאנוּ לְטִיּוּל גָּדוֹל
יָשָׁר לַעֲרֵמוֹת הַחוֹל.
בָּנִינוּ שָׁם טִירָה
חָפַרְנוּ מִנְהָרָה
הֶחֱרַבְנוּ אֶת הַכֹּל בַּחֲזָרָה.
רָאִינוּ שְׁנֵי שְׁפַנִים רָצִים,
טִפַּסְנוּ עַל שְׁלוֹשָׁה עֵצִים,
הָיִינוּ גִבּוֹרִים
קָטַפְנוּ צַבָּרִים
וְעַד הַיּוֹם עוֹד יֵשׁ לָנוּ קוֹצִים.
טִיּוּל כְּמו שֶׁהָיָה לָנוּ אֶתְמוֹל, אָתְמוֹל,
עוֹד לֹא הָיָה לְאַף אֶחָד בִּכְלָל
וְאִם לֹא תַּאֲמִין
אַתָּה יָכוֹל לִשְׁאוֹל
אוֹתִי, אוֹ אֶת אָמִיר אוֹ אֶת מִיכַל.
בְּתוֹךְ שָׂדֶה רָחָב רָחָב
טִיְּלוּ לָהֶם קִפּוֹד וְצָב
חָשַׁבְנוּ שֶׁכְּדַאי
לִהְיוֹת אִתָּם וְדַי
אַךְ הֵם הָלְכוּ לְאַט, לְאַט מִדַּי.
רָאִינוּ בַּשָּׂדֶה חַרְגּוֹל
רוֹצֶה לִקְפּוֹץ מֵרֹאש גִּבְעוֹל.
רָאִינוּ זִיקִיּוֹת
נוֹרָא גַּנְדְרָנִיּוֹת
עוֹבְרוֹת בְּתַחְפּוֹשׂוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת
טִיּוּל כְּמו שֶׁהָיָה לָנוּ אֶתְמוֹל, אָתְמוֹל...
פִּתְאֹם קָרָה דָבָר נִפְלָא
נִתְקַלְנוּ בִּשְׁלוּלִית גְּדוֹלָה,
הִפְשַׁלְנוּ שַׁרְווּלִים
חָלַצְנוּ סַנְדָּלִים,
הֵשַׁטְנוּ אֳנִיּוֹת מִגִּבְעוֹלִים.
בַּסּוֹף הָיָה קְצָת מְאֻחָר
וְכָכָה הַטִּיּוּל נִגְמַר.
כְּבָר לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה
חָזַרְנוּ חֲזָרָה,
סִפַּרְנוּ לְכֻלָּם מַה שֶׁקָּרָה.
טִיּוּל כְּמו שֶׁהָיָה לָנוּ אֶתְמוֹל, אָתְמוֹל,
עוֹד לֹא הָיָה לְאַף אֶחָד בִּכְלָל
וְאִם לֹא תַּאֲמִין
אַתָּה יָכוֹל לִשְׁאוֹל
אוֹתִי, אוֹ אֶת אָמִיר אוֹ אֶת מִיכַל.
דליה פרידלנד וילדים מתוך "זרעם ונפלאוץ 1975