סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
טוֹב יוֹתֵר?
רַע יוֹתֵר?
לֹא יֹוֹדַעַת מַה יוֹתֵר.
מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ נִגְמֶרֶת מַתְחִיל אֵיזֶה שְׁבִיל,
כְּשֶׁהַלַּיְלָה נִגְמָר אָז הַבֹּקֶר מַתְחִיל.
כְּשֶׁנִגְמֶרֶת שָׁעָה עוֹד שָׁעָה מַגִּיעָה,
רַק בְּסוֹף הַיְּדִיעָה מַתְחִילָה הַשְׁגִיאָה,
יֵשׁ תָּמִיד יוֹם מָחָר לְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר,
כָּל חֲלוֹם מְשֻׁמָּשׁ מַחֲלִיפִים בְּאַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֶרֶת שָׁנָה – עוֹד שָׁנָה מַתְחִילָה,
כָּל תְּשׁוּבָה מַתְחִילָה רַק בְּסוֹף שְׁאֵלָה.
כְּשֶׁהַסֶּרֶט נִגְמָר הַחַיִים מַתְחִילִים,
הַצְּלִילִים מַתְחִילִים כְּשֶׁאֵין כְּבָר מִלִּים.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַצְּלִיל אָז נַתְחִיל צְלִיל אַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַשִּׁיר אָז נַתְחִיל לְדַבֵּר.
כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה
שֶׁל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
טוֹב יוֹתֵר?
רַע יוֹתֵר?
לֹא יֹוֹדַעַת מַה יוֹתֵר.
מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
זה היה השיר האחרון שכתבתי ללקראת סיום חלקי בסדרה שיצרתי, "קרוסלה". מאחר וחוה אלברשטיין, וגם במאי השירים, צדי צרפתי לא רצו להמשיך לעונה הבאה, הרגשתי שגם תפקידי הסתיים. חיפשתי התחלה חדשה, משהו אחר.
התכנית קרוסלה קיבלה את פרס רשות השידור, היא עלתה בעונה הבאה עוד כמה פעמים. המחיקון עבר מן העולם וגינת קרוסלה קיבלה את הצבעים הנפלאים שנמחקו בעונה הראשונה. במאית הסדרה שרה גיינור וצוות השחקנים המזמרים המשיכו בדרך בעזרת תסריטאיות אחרות. אבל לאחר כמה תכניות, והרבה שידורים חוזרים התכנית נעלמה מן המסך. רק השירים נשארו.
הביצוע המקורי מתוך קרוסלה