מילים: | לאה נאור |
לחן: | משה וילנסקי |
ביצוע: | להקת הנח"ל בתכניתה "בפעם ה-18" (1965) |
האורחים עוד לא הגיעו,
הכלות לא מוכנות,
את הקרח לא הביאו,
לא הוציאו שולחנות.
החשמל עוד לא בסדר.
מוצי רץ כבר לתקן.
איפה מוצי? איפה מוצי?
הוא צריך להתחתן.
מוצי מתחתן עם אורה, גידל'ה עם תמי,
רבקהל'ה רוצה את יורם, אך נישאת לרמי,
חיים מנסה לברוח, אבל אין לו כבר ברירה.
יענקלה בחור די טוב, אך אין לו בחורה.
הארטיסטים על הדשא,
יש שם חזרה כללית,
אבל שמיל מוכרח ללכת,
ליז התחילה להמליט.
- אז קראו מהר למוצי,
מוכרחים מיד רקדן.
- לא אכפת לי! לא אכפת לי!
לא אכפת אם הוא חתן!
מוצי מתחתן עם אורה, גידלה עם תמי...
אוטובוס אחד הגיע,
שום דבר עוד לא מוכן!
מי סחב את כל הבירה
והפך את השולחן?
דודה איטה באה. היא נרגשת.
תנו לה רק לחגור סינר גדול.
- חברה זוזו! תנו לגשת!
דודה איטה תסדר הכל.
שימו יין! שימו יין!
לא לשכוח מלוחים.
שימו מיץ, גזוז ובירה,
תנו עוד סודה לאורחים.
שימו את הטורט של רוחק'ה
מחמש עשרה ביצים.
שימו יין, שימו יין
לא לשכוח חמוצים.
(דודה, הגידי לנו כן,
אנו רוצים להתחתן
לא נוכל יותר לסבול
את אשרנו את הכל,
דודה, הגידי לנו כן.)
על הדשא העמידו
כבר חופה מקלשונים.
כל חתן מחזיק טבעת,
כל כלה – זר שושנים.
רבקהל'ה רוצה לבדוק
אם הטבעת מזהב.
כבר הכל מוכן בערך
מחכים עוד רק לרב.
רב... רב... רב... רב...
הוא תעה אולי בדרך?
מוצי רץ כבר לברר.
איפה מוצי? איפה מוצי?
רוץ להתחתן מהר.
מי יודע איפה מוצי?
הנה הוא תודה לאל.
ארבע חתונות ביחד,
קל מאד להתבלבל.
מחותן נושק ברגש
לכל ארבע הכלות.
הוא שכח פתאום לגמרי
מי מהן כלה שלו.
שם גוערת החותנת
בחתן הלא מתאים,
וברקע מקוננת
מקהלת הרווקים:
"אנו נשבענו! נדרנו! דיברנו!
זה כואב! זה דוקר!
הם דווקא היו בחורים יקרים
פחות או יותר.
לעולם לא יחזו עוד באור הירח,
הו, כמה נורא!
הנה נישאים, עקודים בטבעת
לפני הגבירה.
מעולם לא היה צווארם כה נקי,
תסרוקתם מתוקנת!
אבוי כי הייתה בהם יד הגורל
ויד החותנת.
איך נפלו גיבורים, איך נפלו גיבורים
בשדה הקרב.
כי מה יכולים לעשות גיבורים
נגד הרב?
והרבי רבי יושֶע (אי אי)
אז אמר להם נִישְׁקוֹשֶע (אי אי אי)
בזכותם של רבנן ומרנן ורבותי,
אצלכם זה לא חשוב
להקפיד על הסיבוב
הסתובבתם כבר הרבה יותר מדי.
יודית יודית הטובה
פורסת את הלחם
ומתחת לחופה
החגיגה נמשכת:
- הנה יש כוסית קטנה של יין
אל תשתה הכל, תשאיר גם לה.
מוצי התחתן סוף סוף עם אורה
השמחה שלה ודאי גדולה.
מי כלה ומי שושבין
מי הדודה או האח?
אלה הם פרטים קטנים
זאת נבדוק כבר אחר כך.
מוצי התחתן עם אורה, גידלה עם תמי...
דודה איטה הטובה,
ולה סינר גדול,
מארגנת את האוכל
יש מה לאכול!
צוהלים כל הקרובים,
צוהלים כל הרחוקים,
ויותר מכל צוהלת
מקהלת הרווקים:
רווקים הם עם שמח
עוד תראו איך הוא פורח
יש לנו תיאוריה מרעישה:
אם אתה בחור עם טעם
אז אף פעם, אז אף פעם
אל נא תחפש את האשה.
איך את מוצי
פה תקעה בבוץ היא,
ועכשיו יאכל, חביבי, חול.
איך על חיים
שמה היא ריחיים
ועכשיו לצאת כבר לא יכול.
רווקים הם עם בטוח,
את כולן ישא הרוח,
אנו לא רוצים להסתדר.
הי חבריא, הנה איה!
מה אתם רצים חבריא?
איה זה בכלל דבר אחר.
כל רווק פה, עוד יאכל אבק פה.
עוד תראו, כולם יגידו כן.
דודה איטה כבר מזמן החליטה:
רווקים צריכים להתחתן.
הבה נצא במחול,
הבה נצא במחולות,
עד אשר יעוף הגג
ויעופו השמלות
יש שלוש מפוחיות
ורבה הצהלה.
קול ששון וקול שמחה
קול חתן וקול כלה
יענקלה רוקד עם אורה…..
גידל'ה עם תמי
רבקהל'ה רוצה את יורם
אבל יש לה רמי.
איה איה התנשקה כבר
עם מושיקו הצנחן.
יודית, יודית הטובה כבר
מנקה את השולחן.
והמעגל סובב
אף כי מאוחר.
מי שלא נישא היום
יינשא מחר.
בקרוב גם אצלכם
מעגל יסוב.
בינתיים ערב טוב.
חברה, ערב טוב.
בתודה לתחקירן המוכשר רמי סמו שעזר לי למצוא את השיר האבוד הזה