קַרְנָבָל
בַּנַּחַ"ל קָרְנָבָל,
מִי שֶׁלֹּא יָבוֹא
חֲבָל.
(מִי שֶׁלֹּא יָבוֹא
חֲבָל.)

הַמַּפָּלִים הַמַּקְצִיפִים
הָעֲנָפִים הַנִּשְׁטָפִים,
וְכָל הַמַּיִם הַשּׁוֹצְפִים
הֵם סוֹחֲפִים, הֵם סוֹחֲפִים.

זוֹרֵם הַשֶּׁטֶף הָאֵיתָן
מִ"נַּחַל שְׂנִיר" וּמִ"גּוֹלָן"
וְגַם יוֹצֵא בִּ"מְחוֹלָה"
בְּהִלּוּלָה אַחַת גְּדוֹלָה

קַרְנָבָל, בַּנַּחַל קַרְנָבָל….

גּוֹאֶה הַנַּחַל וְשׁוֹטֵף,
וְגַם אוֹתָנוּ הוּא סוֹחֵף
לְהַחֲיוֹת בִּסְעָרָה
אֶת יָם הַמָּוֶת הַנּוֹרָא.

בָּעֲרָבָה תְּרוּעַת "צוֹפָר"
וְהָלְאָה, הָלְאָה לַמִּדְבָּר
שָׁם אֶת שִׁטְפּו הַטּוֹב יוֹבִיל
לָדוּג דָּגִים בְּבַּרְדָּוִיל.

קַרְנָבָל, בַּנַּחַל קַרְנָבָל….

עוֹלֶה הַנַּחַל עַל גְדוֹתָיו,
שִׁטְפּוֹ אֵיתָן, טוֹבִים מֵימָיו,
זְרָמָיו עַזִּים, פְּלָגָיו שׁוֹטְפִים,
אֶת כָּל הָאָרֶץ מְצִיפִים.

דְרָכָיו רַבּוֹת וְלֹא קַלּוֹת,
הוּא מְסַמֵּן אֶת הַגְבוּלוֹת,
מַשְׁקֶה שָׂדוֹת וּמִישׁוֹרִים
וְשָׁר מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים.

קַרְנָבָל, בַּנַּחַל קַרְנָבָל….

גַּם הַבִּקְעָה וְגַם הָהָר,
הָעֲרָבָה וְהַמִּדְבָּר,
כֻּלָּם שְׁטוּפִים, כֻּלָּם יָפִים
כֻּלָּם אִתָּנוּ מִשְׁתַּתְפִים.

אָז בּוֹאוּ גַּם אַתֶּם כֻּלְכֶם
לִשְׁטֹף מְעַט אֶת נִשְׁמַתְכֶם,
לִגְלֹשׁ בְּעֹז מִן הֶהָרִים,
לִהְיוֹת כָּמוֹנוּ שִׁכּוֹרִים

מִקַרְנָבָל, בַּנַּחַל קַרְנָבָל…
מִי שֶׁלֹא יָבוֹא – חֲבָל.

כשמלאו 20 שנה להקמת הנח"ל ולכבוד תוכניתה ה- 21 של להקת הנח"ל תוכננה תוכנית חגיגית במיוחד של הלהקה. יאיר רוזנבלום ודני ליטאי הדריכו את הלהקה. ואני כתבתי עבורה את השיר "קרנבל בנח"ל" שהיה מעין שיר סיכום הכולל בתוכו את פעולותיו של הנח"ל, כולל שמות כל האחזויות הנח"ל של התקופה. התכנית החגיגית היתה אמורה להיקרא "קרנבל בנח"ל" אבל אז היתה מלחמת ההתשה בעיצומה, והוחלט שזאת לא שעה לקרנבלים. השיר עבר לתכנית הבאה שנקראה בפשטות "להקת הנח"ל בתכניתה ה21. השנה היתה 1969.
עם השנים חזרה התכנית לשמה המקורי "קרנבל בנח"ל" והשיר הפך לשיר המייצג את להקת הנח"ל.